 |
יש לי אלרגיה לתאוריות קונספירציה, וכשאני נשאלת מדוע, אני מקשרת את זה לזהותי כיהודיה. כנראה שצריך להוסיף - יהודיה שחיה כמיעוט.
המושג ''עלילות דם'' הוא אמורפי, הוא נהיה ממשי כשנכנסים לפרטי כל סיפור - הדינמיקה שנוצרה אחר רצח הילד ויליאם ליד נוריץ' למשל, או עלילת חילול לחם הקודש בברנדנבורג. ולא צריך לחזור לתקופות כל כך קדומות, כי עלילות דם והשמצות פרועות של קבוצות אתניות נשמעו מעל בימות פרלמנטריות בכל העולם לאורך כל התקופה המודרנית
כשלומדים פרטי כל מקרה ומקרה, רואים תמיד את השילוב של כאב אמיתי בגלל אובדן אישי ואינטרסים פוליטיים ציניים. ''פרשת ילדי תימן'' אינה שונה בכך מכל עלילת דם אחרת. הפניית האצבע המאשימה ל''ממסד המפ''איניקי'' שוות ערך לדיבור על ''היהדות הבינלאומית'', כי לכאורה מדובר בכתובת ריקה. אנטישמים לפעמים יסבירו שהם לא נגד ''היהודי הרגיל'', אלא נגד ה''הם''. כך גם כשדנים עם תומכי עלילת הדם של ילדי תימן, הם לא באמת חושבים שהם מדברים על אנשים ספציפיים, אלא מקסימום על בעלי אינטרסים אמורפיים. האשמות פרועות לכאורה אינן מזיקות כשנשוא האשמה לא ייתלה בסוף בכיכר העיר. לכן לרוב קשה לשכנע שעלילת הדם עצמה - ולא רק האלימות הפיסית שהיא מולידה - היא מעשה שלא יעשה.
לי קשה מאוד לשקר ביודעין, ולכן אני לא בדיוק מבינה אנשים כמו כבוד השר אוחנה, או נורית קורן או את כל אחד ואחד מהפעילים, שהפיצו את עלילת הדם ברבים תוך שימוש מודע בשקרים ועיוותים. מצד שני, אריק, צריך להיות לנו ברור שיכולות להיות הרבה סיבות מדוע אדם יהיה מסוגל לכך. זה מוביל אותי לתופעה אחרת שאינה חביבה עלי - איבחונים מהתחום הפאתולוגי. אנשי מקצוע תמיד טוענים שאינם יכולים לאבחן אדם מרחוק, על אחת כמה וכמה הדיוטות כמונו. השיח הציבורי רק יזכה מכך אם נעזוב מושגים כמו ''פסיכופט'', ''סוציופט'' ו''נרקיסיסט'', עד כמה שמפתה להשתמש בהן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש