|
||||
|
||||
לכאורה. לא יקרה. מההסכם הקואליציוני הזה אפשר לעשות אוריגמי. ביבי יכול לעשות מה שמתחשמק לו ואין מי שיכול לעצור אותו חוץ מהציבור (שלא מספיק רוצה לעצור אותו). |
|
||||
|
||||
אלמוני: להפגנות אתה מגיע? |
|
||||
|
||||
לפעמים, כן. אבל זה סתם בשביל ההרגשה של כאילו עושים משהו. הפוליטיקה הישראלית כבר עברה את נקודת האל חזור מדמוקרטיה אל משהו אחר. ההפגנות הללו לא עושות שום דבר ולא מזיזות לאף אחד. |
|
||||
|
||||
גם אני חי בהרגשה שזה המצב. ועד שלא נגיע להפגנות בנוסח צרפת זה לא ישתנה. |
|
||||
|
||||
אני חושב על הבחירות הבאות. בפרט: מה עושים כדי שמצביעים מהגוש שלי לא יהיו מיואשים. הפגנות יכולות לעזור בכך שהם מראות אחרים עם דעות דומות. |
|
||||
|
||||
לדעתי להפגנות החוזרות כל שבוע, שוב ושוב, לא רק שאין אימפקט אלא יש להן ערך שלילי. הן מזמן הרגילו את הציבור שהפגנות זה סתם עניין שבועי (או אפילו משהו שקורה כמה פעמים בשבוע) על ידי אותו קהל צעקני נודניקי שחופר בראש ונמאס לשמוע, אפילו עם מסכימים עם טענות הבסיסי שלו. סליחה על הציניות, אבל הפגנות האורלי-בר-לב הללו הן תרנגולת הדמוקרטיה הישראלית שממשיכה לרוץ בלול כמו משוגעת אחרי שכבר הורידו לה מזמן את הראש. |
|
||||
|
||||
*אם וכו׳... |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. בדיוק לפני כמה שבועות הצטרפו אלינו הרבה אנשים. אבל בסדר. הקוטרים המסכנים ימשיכו בשלהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |