|
||||
|
||||
טוב, אולי מיותר להזכיר, אבל בני אדם, בניגוד לטבע, סובלים או נהנים, לא באופן טכנוקרטי כלל. ולכן תכלית ראויה קל לנסח ככזו שמגדילה את אושרם או מקטינה את סבלם. אני לא רואה אנלוגיה כזו בקשר לטבע, ולכן כל הפסקה שלך שעוברת מטכנוקרטי לכאוטי לא נראית לי הגיונית או סבירה. אוויר נקי? אתה חושב שאכפת לטבע מעוד חצי אחוז פחמן דו חמצני באויר? לנסות לפגוע פחות בבעלי חיים וצמחים נשמע לי כמו רעיון די מוצלח, אבל בעיקר כי אני יכול להזדהות ברמה מסוימת עם סבלם של בעלי חיים מסוימים, וצמחייה נראית לי חלק חשוב וחיוני במערכת האקולוגית הכללית. והיא גם יפה מאד לחושים. בין זה לבין איזו תכלית מטאפיזית לטבע כשלעצמו אין הרבה משותף. ואגב, זה שבעלי חיים מתים בטבע דוקא כן נותן לי - חלקית לפחות - זכות סבירה יותר להרוג אותם כשאני צריך אוכל. לו הייתי היחיד בכל המערכת האקולוגית שיכול לאכול חיות אחרות, זה היה מאד מקטין לדעתי את הצידוק לעשות זאת. מאחר ואני ואנחנו ענף קטן מעץ עצום של מינים שפותחו כשהם אוכלים בעלי חיים אחרים על ימין ועל שמאל, אזי גם הפיזיולוגיה שלי מותאמת למאכל בעלי חיים מסוימים, וגם השוני העקרוני בינינו לבינם קטנים יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |