|
||||
|
||||
מ(אותה) ויקיפדיה על בנימין נתניהו: "עם כינון ממשלת שרון השנייה בתחילת 2003, הוצע לנתניהו תפקיד שר האוצר. נתניהו, שחפץ בתיק החוץ, סירב תחילה, אך לבסוף קיבל את התפקיד, לאחר שהובטחה לו יד חופשית וגיבוי מצד ראש הממשלה, הבטחה שאכן קוימה במהלך הקדנציה. נתניהו גרס כי עידוד כלכלת השוק יביא לצמיחה ולשיפור המצב הכלכלי במשק. במהלך כשנתיים וחצי שבהן כיהן כשר אוצר, ערך רפורמות מרחיקות לכת בתחומים שונים, בעיקר בתחום המיסוי ושוק ההון. הוא הוביל מדיניות קפיטליסטית תקיפה, וקידם יוזמות להפחתת הוצאות הממשלה, קיצוצים נרחבים בתקציבי הרווחה והפרטת חברות ממשלתיות. צעדים בולטים של נתניהו כשר האוצר: בתחילת כהונתו, האיץ את הרפורמה שהחל בה קודמו, סילבן שלום, שבאה להקטין את שיעורי מס ההכנסה, ובמקביל ביטל פטורים והרחיב את בסיס המס. בין הפטורים האמורים בולט ביטול הקלות המס לתושבי ההתנחלויות, צעד שבו העדיף לדבריו את גישתו הכלכלית על פני זיקתו להתנחלויות. באמצע 2004 הוביל מהלך נוסף, שבו המשיכו גם שרי האוצר שבאו אחריו, להורדת נטל מס ההכנסה ומס החברות בהדרגה עד שנת 2010, להורדת המס השולי המרבי על יחידים ל-44% (לעומת 50% בשנת 2002) והמס על חברות – 25% (לעומת 36% ב-2002). מגמה זו השתנתה בעת כהונתו של נתניהו כראש הממשלה, כאשר בשנת 2012 הועלה שיעור המס השולי המרבי ל-48% (ועלה למעשה ל-50% בשנת 2013), אולם שיעורי המס במדרגות הנמוכות יותר (עד הכנסה של כ-40,000 ש"ח לחודש) ירדו במידה ניכרת (הצעד הראשון ברפורמה זו העניק הקלות מס לכל העובדים, בלי יוצא מהכלל, משום שנכללה בו הפחתה של דמי ביטוח לאומי לבעלי שכר נמוך, אך יתר שלביה היטיבו ישירות רק עם בעלי הכנסה בינונית ומעלה). במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, הועלה שיעור המס מ-15% ל-20% על רווחים ראליים בשוק ההון (לרבות מניות בבורסה וריביות על פיקדונות), והחל משנת 2007 גם על שבח מקרקעין. יזם פתרון למשבר קרנות הפנסיה הגרעוניות, שכלל העברתן של קרנות הפנסיה הגרעוניות לניהול מיוחד (הלאמה), ומכירת הקרנות המאוזנות שבבעלותן (בעיקר לחברות הביטוח). לקרן פועלי הבניין, שכבר הייתה חדלת פרעון, אפשרה תוכנית הסיוע את תשלום הפנסיה לחבריה. צעד זה לווה בהעלאה ניכרת של הפרשות העמיתים בקרנות הגרעוניות ומעבידיהם, וצמצום בזכויות העמיתים. הביא להקפאת ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה למשך שנים אחדות42. שינה את הקריטריונים לקבלת קצבאות רווחה ("תשלומי העברה"), והביא לקיצוץ בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. מטרתה של מדיניות זו נועדה, לדבריו, לעודד אנשים החיים מקצבאות לצאת לעבודה43. הקיצוץ בקצבת הילדים היה חריף במיוחד, והוא התאפשר לנוכח העובדה שהמפלגות החרדיות, שבאופן מסורתי פעלו להגדלת קצבה זו (לדוגמה חוק הלפרט), לא היו חלק מהקואליציה. הקיצוצים בקצבת הילדים פגעו בעיקר במגזרים החרדי והערבי, שבהם שיעור הילודה גבוה יחסית. קיצוצים נוספים בקצבאות פגעו באמהות החד-הוריות, במובטלים ובקשישים, ועוררו גל של שביתות במגזר הציבורי ומחאות, כדוגמת זו של ויקי קנפו. בתחילת 2004 הוביל קיצוץ במיסים על קשת רחבה של מוצרי צריכה, והקדים בחודשים אחדים את החזרת המע"מ לשיעור של 17%. קידם רפורמה בשוק ההון, באמצעות "ועדת בכר", שבהתאם להמלצותיה, שמומשו לאחר כהונתו של נתניהו, נאלצו הבנקים למכור את קופות הגמל ואת קרנות הנאמנות שהיו בבעלותם. הפרטות: במהלך כהונתו, הועברו מספר חברות שהיו בשליטת הממשלה לשליטת גופים פרטיים. ב-2003, הונפקו בבורסה מניות "אל על", עובדה שאיפשרה לקבוצת "כנפיים" של האחים דדי ואיזי בורוביץ לזכות בשליטה בחברה. בתחילת 2004, מכרה המדינה את מניותיה בחברת הספנות "צים" (50% מהחברה) לחברה לישראל שבשליטת האחים יולי וסמי עופר בכחצי מיליארד ש"ח. המהלך, שכונה על ידי העיתונאי מיקי רוזנטל "עסקת השקשוקה", עורר ביקורת ציבורית רבה444546, ונכתבה עליו הערה בדו"ח מבקר המדינה47. " אז הנה, אפילו המקור שאתה עצמך בחרת להביא, מודה שקיצוץ הקצבאות היה יוזמה וביצוע של נתניהו כשר אוצר, עם גיבוי של שרון כראש ממשלה. תפקידם של לפיד האב ואפי איתם התמצה בעצם השתתפותם בממשלה, שייתרה את התלות בחרדים. על אותו משקל, דרך אגב, אפשר לומר שגם הקיצוץ שהזכרת (הקטן הרבה יותר) בקצבאות הילדים שביצע לפיד הבן כשר אוצר, לא היה אלא הישג של נתניהו כר"מ ושל בנט, ש"ברית האחים" שלו עם לפיד אפשרה (למעשה חייבה) הקמת ממשלה ללא החרדים. אז אם ידעת את כל זה - אתה ממשיך לשקר. ואם לא ידעת והתעצלת לבדוק - באותו מקור עצמו שאתה בחרת להביא - אז אתה בור ועצלן. העובדות מראות שחור על גבי לבן שמי שיזם, ביצע ונשא באחריות ובקורבן הפוליטי של קיצוץ קצבאות הילדים, היה נתניהו כשר אוצר, עם גיבוי של רה"מ שרון. |
|
||||
|
||||
זה שאת מצטטת מאות מילים לא קשורות לנושא, לא מראה כלום, ובייחוד לא מראה כלל שזו היתה יוזמה מקורית של נתניהו, כולל במשפטים שטרחת להדגיש, כשהמשפטים הספורים שהבאתי מפריכים זאת. הבנת הנקרא, הפרדת נושאים, הבחנה בין לפני ואחרי, בין תוצאה לסיבה, כל זה נעדר מהתגובה שלך. כמו גם בין אמת לשקר. למשל, כשאת אומרת שאת מצטטת מ'אותו המקור שאתה הבאת' - לא, את לא, אני דיברתי על ויקיפדיה בערך של מפלגת שינוי, ואת מדברת על ויקיפדיה בערך של בנימין נתניהו. זה לא אותו אחד, זה ערך אחר, ואם את מצפה שאקרא את כל ערכי ויקיפדיה הרלבנטיים לדיון אז כנראה שאת לא מבינה מה זה ויקיפדיה או מה זה אינטרנט. אם כבר, תועפת המילים שהבאת מוכיחה טיעון אחר שלי מהפתיל - שתפקיד שר האוצר היה התפקיד האחרון שביבי מילא בהצלחה, ומאז היה עסוק בגרימת נזקים כולל החרבת חלק ממה שעשה כשר אוצר. ולזה דוקא יש רמז ואזכור ישיר במקור שאת הבאת (הפעם שימוש נכון במושג, שימי לב): "מגמה זו השתנתה בעת כהונתו של נתניהו כראש הממשלה, כאשר בשנת 2012 הועלה שיעור המס השולי המרבי ל-48%...". |
|
||||
|
||||
למה שאתה עושה יש שם. קוראים לזה cherry picking. אתה בוחר להביא אך ורק את הציטוט שמתאים לדעה שלך מויקיפדיה, ובוחר להתעלם מכל וכל מציטוט אחר מאותו מקור (וכן, זה כן אותו מקור, המסתמך על אותה מתודלוגיה בדיוק) - שאתה מראש בחרת להביא. זה מעיד על חוסר יושר אינטלקטואלי. פשוט כך. |
|
||||
|
||||
''חוסר יושר אינטלקטואלי'' - כמובן. ה''נאצי'' כבר כאן, מעבר לפינה. |
|
||||
|
||||
הציטוט שלך לא מראה כלום על מי יזם, אלא מי ביצע בדיעבד. הציטוט שלי מראה על מי ניהל קמפיין אנטי חרדי, זכה בו, ורק בזכותו החרדים לא היו בממשלה והקיצוץ התאפשר, והוא אפילו גיבה את זה בהסכם הקואליציוני. אולי מיותר להזכיר אבל במקרה שלך כנראה כדאי - קמפיין והסכם קואליציוני קורים על ציר הזמן לפני ששר האוצר נכנס לתפקידו. אז אלא אם לנתתניהו יש מכונת זמן, הוא לא יכול להיות הסיבה של משהו שהתחיל חודשים ושנים לפני שנכנס לתפקידו, כשאז לא צייץ ולו מילה בנושא. וכמובן שכשהשתנה המצב הפוליטי צייץ מייד לכיוון השני, מה שמראה כשמש בצהריים שאין לו שום אידיאולוגיה נגד קצבאות.1 בניגוד ללפידים לדורותיהם שחרתו אותה על דגלם ולא הסתובבו ב-180 מעלות כמו שבשבת כדי להגן על כסאם, על חשבון מיליוני אזרחים משלמי מיסים ועובדים קשה לפרנסתם. 1 אמירה כמעט מיותרת - אבל שוב כנראה לא במקרה כאן - מאחר וזה רק ביטוי שמוכל בזה שאין לו שום אידיאולוגיה נקודה. חוץ מהאידיאולוגיה ששמה נתניהו, ואיך שומרים על כסאו, כוחו הפוליטי, השחיתות שלו, ומנעמי השלטון בבלפור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |