בתשובה לדב אנשלוביץ, 02/05/20 10:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בזמן שהבעיה עלתה לכותרות לא היה ידוע כמה היא חמורה כלומר על כמה בדיקות היא השפיעה, ולכן היה בהחלט מקום להיות מודאגים בקשר אליה. אגב, גם היום ניזקה לא לגמרי ברור לי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלי נזקן של מחדלי האבחונים ברור לגמרי, מפני שאני עוקב אחר הדיון בארה"ב. שם ברור לגמרי שהמחדל שגרם בסופו של דבר לאסון שם היה מחדל האבחונים. הממשל הפדרלי הוא פרש בלי ראש שאוחז בידיו ראש דלעת ריק בתוכו דולקים נרות המפחידים את הסוס. מה שקרה בעת מבחן הוא שהמושלים וראשי העיר אחזו במוסרות השלטון אותם השמיט הממשל הפדרלי. הבעיה הגדולה היתה המידע שהוא במקרה זה הבדיקות, שעליהן אחראי הממשל הפדרלי. נזכיר כאן שחולי הקורונה הראשונים הופיעו בארה"ב בסוף ינואר, שבועות לפני שטראמפ קשקש בפברואר על שפעת קלה שתחלוף באפריל. זה היה הזמן בו היה צריך באמצעות בדיקות לאתר את מוקדי ההדבקה ולבודד אותם וכך למנוע את ההתפרצויות במרכזי האוכלוסיה הגדולים. בפועל הממשל חירב בצורה יסודית את כל נושא הבדיקות. א. בפאזה הראשונה הממשל אפשר בלגן של חברות ומוסדות שהציעו אבחונים זולים אך לא מיידיים ולא אמינים. בהיות ארה"ב הסטנדרט העולמי, הכשל הזה משתקף בעולם כולו. בסופו של דבר נאלצו הרשויות האמריקאיות לפרסם את פרוטוקול האבחון, מה שאפשר למדינות העולם להתארגן עם בדיקות מקומיות אבל רק העצים את הברדק. ב. כדי להוסיף חטא על פשע, הממשל גם כשל בניהול מבצע הבדיקות. במקום למקד את הבדיקות על מוקדי ההפצה, בעצם הניחו לשו"ח לקבוע הפצה גם מאוחרת, גם יקרה ובעיקר רנדומלית במהותה (תלויית היצע וביקוש ולא בצרכים הרפואיים). ארה"ב עשתה עד היום כמעט כפול בדיקות מכל מדינה אחרת. ובכל זאת, במוקד האסון, מדינת ניו-יורק, היא עשתה בערך אותו מס' בדיקות לנפש כמו ישראל שכידוע עשתה בדיקות רק לחשודים. ג. התוצאה היתה שהבדיקות גילו את המחלה ולא את ההדבקה. הסטייטס והערים הפעילו את נוהל ה"חסו בבתיכם" רק לאחר שגל החולים שטף את בתי החולים באיחור גורלי של שבועות. ד. בישראל התמונה היתה הפוכה לגמרי. כאן משה"ב ניסה לנהל את עניין הבדיקות ביד רמה, אלא שכאן פעלו דוקא המחלות הידועות של השלטון המרכזי שאפשר לסכמן כחוסר מקצועיות ויעילות של משה"ב. מחסור בבדיקות, תלות בחומרים מחו"ל וניהול ברמת המיקרו יצרו מערכת מסורבלת ואיטית שהתחילה לספק מידע מועיל רק מאוחר וגם אז המידע הזה לבדו לא היה אפקטיבי. ה. בבית דין תיאורטי, משרד הבריאות היה נשפט לחומרה על מחדל האיבחונים, לא בגלל מה שעשה אלא בגלל מה שלא עשה. בישראל להבדיל מארה"ב ישנה רשת מקיפה ומבוססת של קופות חולים שיכלו להפעיל את מבצע הבדיקות בהצלחה. כנראה בגלל שלמשרד הבריאות אין שליטה על הקופות, הוא שיתק אותן והפך אותן למשקל מת וגרוע מזה בעת מגיפה ואת האבחונים ניסה להפעיל בדרכים עוקפות (הארגון המושחת והרקוב של מד"א). ו. למזלה של מדינת ישראל, תודעת החירום המפותחת והמצב האנורקטי של בתי החולים בארץ מנעו מנתניהו להטיל יהבו על משרד הבריאות והאיבחונים או על העיקוב הטלפוני (שיש לי ניחוש שכשל בשלב הביצוע) ולהקדים ולסגור את מעברי הגבול ולהטיל סגר אוניברסלי על כל המדינה ב-12 במרץ אאל"ט. בכך עקפו את הצורך במידע מדוייק על מוקדי המחלה. דבר כזה ניתן לעשות בישראל הקטנה והאחודה. בארה"ב הגדולה והמבוזרת, המידע ממוקד אזורית הוא הכרח והעדרו גרם לטרגדיה. כתבתי את כל הפרטים האלו, כדי להבהיר מדוע אלו הטוענים שביבי נקט באמצעים מופרזים ופגע אנושות בכלכלה ללא צורך אמיתי, טועים ומטעים. למעשה האמת היא הפוכה. אלמלא מחדלי האיבחון ולחילופין אילו נקטה הממשלה באמצעים דרסטיים מוקדם יותר, היינו יכולים להגיע לתוצאות המצויינות של טייואן, קוריאה וסינגפור, אבל מה שכן נעשה חסך מישראל את גורלן של מדינות כמו ארה"ב, בריטניה, רוסיה ושבדיה ואפילו גרמניה ואוסטריה. ותרשו לי להוסיף שהמשבר הכלכלי במדינות אלו לא יהיה קטן יותר מאשר בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשי התבות ''משה''ב'' מבלבלים, אני נוטה לקרוא את זה ''משרד הבטחון''. את משרד הבטחון לרוב מרשת''בים ''משב''ט''. משרד הבריאות, כתוב מעתה, הוא ''משב''ר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי, על סמך מה אתה קובע שהמשבר הכלכלי בגרמניה או בשבדיה לא יהיה קטן מאשר בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אין לי מידע ספציפי. ההנחה שלי היא שמגיפת הקורונה היתה הדק שפוצץ איזשהו משבר עולמי שכבר היה שם והמתין לרגע שלו (מדוע שעסק כלכלי ישבוק חיים בגלל שהיה סגור כמה שבועות ביחד עם כל מתחריו?). המשבר הזה, יהיה משבר כלל עולמי, כך נראה לי. יתכן שיהיו מדינות שיצליחו לעקוף אותו (סין?). אני יודע שממשלת ישראל לקחה הלוואות כדי לשפוך כסף על עסקים שלא ראו צורך ל"בטח" עצמם בפני משברים. הצורך להחזיר את ההלוואות, יגרום לממשלה להעמיק את המיסוי ולחנוק עוד יותר משק בתנאי מיתון. אני מניח שהיא לא היחידה שעשתה כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להעלות בדעתי איזה שהוא נזק שהיא גרמה. בסך הכול הטיפול במשבר היה באמצעות הוראות התנהגות וסגרים, ואיני חושב שהיו משנים משהו כתוצאה מתוצאות בדיקה מאוחרות ב 24 שעות באיזה יום בודד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה הספציפית עליה דיברנו שם לא היתה אחור בבדיקות אלא מתן תוצאות שגויות, וזה היה לפני שהתברר אם זה היה בגלל כשל חד פעמי. בדיעבד נראה שזה לא היה חד-פעמי אבל גם (שוב: כנראה) לא קרה בשכיחות גבוהה מדי. בדיקה שגויה היא, כמובן, הרבה יותר גרועה מאי ביצוע בדיקה בכלל, וזה נכון בשני הכיוונים, גם false positive (מה שקרה מאוחר יותר במכון ויצמן, וגרם לאנשים בריאים להתאשפז בסמוך לחולים) וגם false negative. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו תוצאות שגויות שתוקנו מאוחר יותר. במקרה של השגיאות במעבדה במכון ויצמן באמת אושפזו אנשים בריאים, ואפשר לקרוא לכך נזק, אם כי קטן יחסית לאירוע הגדול כולו. במקרה הספציפי, לא הצבעת אפילו על נזק קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמצית הידיעה שפתחה את העניין: ממידע שהגיע ל-ynet עולה כי יש חשד שנבדקים לקורונה קיבלו תשובות שגויות לגבי מצבם. בעקבות כך, משרד הבריאות הורה אמש למנהלי קופות החולים שלא לבשר לנבדקים לנגיף הקורונה על תוצאות בדיקתם. מקור במערכת הבריאות: "מתהפכת לנו הבטן מאז אתמול". משרד הבריאות: "צוותים שלנו ושל משרד ראש הממשלה עובדים על פתרון בשעות אלה". אתה אמרת (כרגיל, בלי שום הסתייגות, אתה פשוט *יודע* את הדברים: "הסיפור עליו יכלה כעשן בעוד מספר שעות") ואני אמרתי "אני בהחלט מקווה שאתה צודק, כי האלטרנטיבה היא שאנחנו בברוך גדול". ואכן, אם היה מתברר שנפלו הרבה שגיאות במערך הבדיקות היינו בברוך גדול. כזכור, שגיאה דומה (false positive) של מכון ויצמן גרמה לכך שמשרד הבריאות הפסיק להשתמש בהם כמעבדת בדיקות. המצב כרגע הוא שאין לי מושג כמה גדולה היתה אותה תקלה, אם כי ככל הנראה לא גדולה מאד אחרת בטח היינו שומעים עליה יותר (אה, בעצם אולי ברק החליט שלא כדאי שנדע את זה, פרטים אצל הכושי שהפך את עורו). אם אתה מרגיש שצריך לתקן כאן משהורטרואקטיבית, לא ברור לי מה. מכל מקום, כדי שלא תרגיש שאני מתחמק, הנה אני מודיע קבל עם ועדה: כשאמרת שהסיפור יכלה כעשן צדקת. בראבו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל דבר שאני אומר כאן הוא עם הסתייגויות1. ברור שמדובר בהערכה שלי שאין לי הוכחה לה. אבל איני מוצא לנכון להקדים לכל משפט שאני כותב כאן הסתייגות, כי כמו שאני לא אוהב לקרוא תגובות ארוכות אני גם משתדל לא להעמיס על הקורא את אותו סוג. ובאמת אין לי דרישה ממך להכריז שאני צודק, כל פעם שזה קורה. שוב. הבה לא נעמיס על הקורא כל כך הרבה חומר. . . 1 יש כלל לפיו לכל כלל יש יוצא מהכלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |