בתשובה לאריק, 30/04/20 18:44
שתיקת הכבשים 718288
יש לציין שהמחסור בנייר טואלט היה עולמי, במדינות רבות אנשים אגרו אותו משום מה. זה אכן לא ברור - הרי חבילה אחת של 36 גלילים מספיקה לבית נורמלי של חמש נפשות, נניח, לזמן ממושך למדי - אם הם גומרים יחד חצי גליל ביום אז זה לחודשיים פלוס, אז מה הטעם לקנות יותר מחבילה אחת?

לענין הביצים צריך להוסיף עוד נקודה: בפסח בדרך כלל כמה אחוזים מהאוכלוסיה נמצאים בחו"ל (ואינם צורכים ביצים מקומיות) ועוד כמה אחוזים, וגם רוב התיירים המגיעים לארץ, נמצאים בבתי מלון שגם הם לא משתמשים בביצים טריות אלא בבלילה. ייצור הביצים המקומיות הוא, כמובן, קבוע ואינו ניתן לשינוי בטווחי זמן קצרים. לכן אם בדרך כלל מחשבים לפי מחסור של, נניח, עשרה אחוז ולפי זה מתכננים את היבוא לפסח אז השנה היה מחסור של עשרים אחוז (שכמובן הוחמר בגלל הריצה על הבנקים של הביצים ובגלל הקשיים ביבוא). גם עצירת הטיסות הקשתה על היכולת לייבא במהירות ביצים, והתוצאה היתה קטסטרופלית.

שבוע לפני פסח נכנסתי למינימרקט, ועל החזה של הקופאי היה מודבק שלט בזו הלשון: "אין ביצים. אל תשאלו אותי מתי יהיו, לא קוראים לי תרנגולת".
שתיקת הכבשים 718301
גפ המחסור בנייר טואלט נבע בחלקו הגדול ממעבר מהחוץ לבית, כאשר מסתבר שבשוק המוסדי והפרטי לא מוכרים בדיוק אותו מוצר ולכן לא ניתן היה בקלות להפנות את קווי הייצור והשיווק לייצור לסופרים. היתה על זה כתבה שאם אתאמץ אמצא.
שתיקת הכבשים 718310
והתגובה הזו מעלה מהאוב את הכינוי הצה"לי נזל"ת (על משקל מחבת) לנייר הטואלט הצבאי הנפוץ.
___
זה מתחיל ב'נייר זכוכית'...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים