 |
בגדול אני מסכים עם הגישה שלא כל דבר צריך להגיע לבית המשפט, ובדרישה לנורמות לפני פסקי דין. אז חשבתי לעצמי למה כאן זה לא עובד, והגעתי למסקנה הבאה:
ברוב התחומים שאנו מדברים עליהם ורוצים שהנורמות יהיו קודמות - שחיתות שלטונית, שחיתות ממסדית, עבריינים במשרות גבוהות, קידום מקורבים ועוד ועוד, הנורמות התדרדרו מאד עם השנים. אם פעם רבין התפטר בגלל איזה חשבון דולרים קטן, היום ראש הממשלה לא מתבייש לדבוק בכסאו על שחיתויות של מיליארדים ופגיעות חמורות בשלטון החוק. אם פעם היה ברור שעבריין מורשע לא יכול לחזור להיות שר, היו הנורמה הזאת נשטפפה כבר מזמן באסלת החטאים הציבורית.
ולכן, כשאנחנו מדברים על 'זה היה אמור להיות נורמטיבי - ולא להגיע לבית משפט', הרבה פעמים חבויה בזה ההנחה ש'בערכים של פעם, אלה שגדלנו עליהם, זה לא היה קורה/אמור לקרות'.
אבל בתחום אחד חלה התקדמות מובהקת בנורמות הציבוריות - בתחום של תקיפות והטרדות מיניות. וטוב שכך. דברים שעברו חלק אצל דיין וגנדי - איציק מרדכי חטף על הראש בגלל הרבה פחות. ודברים שעברו חלק אצל גדולי אמרגני הבידור בשנות השבעים והשמונים - כיום אנשי הברנז'ה משלמים מחיר גבוה הרבה יותר ומוצדק על התעמרות מינית בשחקניות צעירות.
כיון שכך, האמירה הבסיסית 'זה היה אמור להיות נורמטיבי כמו פעם' לא תופסת כאן. פעם היה הרבה יותר גרוע, והנורמות שעליהן 'גדלו' אלופים בצה"ל, מנכ"לים בחברות גדולות, ועד שרים ונשיאים - רחמנא ליצלן - אינן רלבנטיות והן אלה שצריכות להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. כיון שכך, בתחום ההטרדות המיניות אי אפשר לסמוך על 'החינוך מהבית' של האזרחים, הניצבים, האלופים והשרים, ועל כן החוק נדרש כאן כדי שמי שפועל לפי הנורמות הפסולות מלפני רבע מאה, ידע שהוא חשוף לעונש חמור.
בתחומים האחרים, מי שיפעל היום לפי הנורמות מלפני רבע וחצי מאה, ייראה כקדוש יחסית לרף המקובל שהתדרדר לו מטה מטה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש