|
||||
|
||||
אני גם לא בטוח שמספר החולים הקשים בקרב אנשים מאד מבוגרים ואחרים שונה בהרבה, וללא נתונים מסטטיסטיקה מדויקת שנעשתה, אי אפשר לומר דבר כזה. מה שבטוח הוא שאם אדם מבוגר או כזה שיש לו מחלות רקע חולה באופן קשה הסיכוי שלא יתגבר וימות גבוה. אבל הנה ליצמן וטוביה צפיר הם מבוגרים. הם לקו במחלה באופן קל והחלימו. העובדה שהם מבוגרים לא גרמה לכך שהמחלה תפגע בהם באופן קשה. |
|
||||
|
||||
גם אצל מבוגרים הרוב יחלימו. אבל גם אם ניקח הנחה שמרנית מאוד ש 20% מהנדבקים המבוגרים הופכים למקרים קשים, ומתוכם רבע נפטרים, זה פי מאות, אולי פי אלפים, יותר מאשר בילדים. |
|
||||
|
||||
אסביר שוב מה שאמרתי. נראה לי (אני לא בטוח בשום דבר אבל משער) שהאופן שבו מקבלים את המחלה קשה או קל, אינו תלוי בגיל. למשל שמעתי, לפני זמן מה מאיזה רופא שהתראיין ברדיו שאפשר להידבק על ידי כמות קטנה של טיפות מדביקות, או על ידי כמות גדולה של טיפות מדביקות. אם ההדבקה היא על ידי כמות קטנה, הגוף שמתחיל להילחם במחלה מתגבר עליה במהירות, והמחלה קלה ולפעמים ללא כל סימנים. אבל אם הכמות גדולה המחלה יותר קשה. כלומר אין שום ראיה לכך שאצל המבוגרים נדבקים באחוזים יותר גדולים במחלה קשה. ההבדל הוא כפי שכתבתי בתגובה קודמת, היכולת להתגבר על המחלה כשהיא קשה. ויש רק שתי אפשרויות. או החלמה או מוות. |
|
||||
|
||||
הסטטיסטיקה מראה שהרבה יותר מונשמים הם זקנים. |
|
||||
|
||||
אני שותף להשערה הזו, שרמת החשיפה משפיעה על חומרת המחלה, אבל בלי קשר- ילדים עוברים את המחלה יותר בקלות. אצל הילדים - גם בין הנשאים רק אחד מ 6 מראה סימפטומים (לפי מחקר בסין), לעומת כמעט חצי באוכלוסיה בוגרת (הדיאמונד פרינסס, תוצאות בדיקות סקר באיסלנד). גם מאלה שמגיעים לבית חולים, שיעור קטן מאוד מגיע לטיפול נמרץ (נייר של ה CDC, ראה תגובה 717364 בכלל ושם הערת רגל 3 בפרט), וגם מאלה שמגיעים לטיפול נמרץ חלק גדול הם בעלי מחלות רקע, ואלו שללא מחלות רקע מחלימים. כשמעמיקים בנייר של ה CDC שמים לב שמבין הילדים קבוצות הגיל 0-1 ו 15-17 הן הכי פגיעות. מה שאומר שילדים בגילאים 1-14 עוד פחות פגיעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |