|
||||
|
||||
שוב - אני לא יכול להסביר את המושג הזה, כי אני לא מחלק ככה את העולם המעשי, ו"ליברלים" זו מילה טעונה כל כך עם ריבוי משמעויות, שמראה כמה קשה (עד בלתי אפשרי) בשיטה ה"קונבנציונלית" להבין משהו במהלכים הפוליטיים. החלוקה היא לשתי מחנות, כי בסופו של יום, למרות שיכולים להיות גוונים קלים כל פוליטיקאי, יש שני כיוונים כלליים מעשיים. כלכלית-חברתית הם אלו שבעד ממשלה גדולה מול אלו שבעד ממשלה קטנה. בהתאמה, מדינית, נמצאים ה"משתלבים" (בעד מצב מדיני יציב) וה"בדלנים" (בעד מצב מדיני פחות יציב בד"כ). ההתאמה, באופן ברור (לי לפחות) היא מאחר ומצב מדיני יציב מביא לאקלים של מעבר סחורות ואנשים חופשי יותר, הוא תורם לכלכלת שוק, בעוד שמצב יציב פחות יתרום לגורמים השואפים למקסם את מוטת השליטה הממשלתית. לכל צד יש את הדברים הטובים והפחות טובים שלו. הבעיה הראשונה בניתוח היא תמיד לזהות איזה פוליטיקאי שייך לאיזה צד (אין לזה קשר לשיוך מפלגתי, על פי שיטת בלבן. אם תרצה - אוכל להסביר מדוע). מאחר ואנחנו דנים ב"פוליטיקה מעשית", אזי מבחינת הטרמינולוגיה של בלבן, ה"אידיאולוגיה" בה מתעטפת כל מפלגה אינה מעשית, אלא מעטפת שיווק בלבד, דרכה אפשר למכור שאפשר להיות גם "רווחתיים" וגם להוריד מיסים, למשל. אני סבור שכמעט בכל מערכת בחירות הפוליטיקאים שלנו מדגימים כמה המערכת המפלגתית היא פיקציה (רק בסאגה המתמשכת האחרונה יש דוגמאות רבות מאוד), אבל משום מה כמעט אף אחד לא בוחר לראות את הדברים מזווית שונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |