|
חזרה לדיון האתי הנקודתי (יחסית), אחרי ששמנו מאחורינו (אני מקווה) את היפוקרטס, ואני מתנצל בזאת על ההרינג האדום שהכנסתי בפזיזות.
בוא נעשה את הטבלה. נניח שאיתרע מזלו של המועמד שלנו, ולמרות היותו צעיר ובריא ההדבקה היזומה מביאה אותו לצורך בטיפול נמרץ והנשמה. אם הוא משתתף בפרויקט, מובטח לו הטיפול הרפואי המיטבי הידוע היום. עכשיו נבחן אם זה רווח או הפסד או נייטרלי ביחס לעולמות אלטרנטיביים של אי-השתתפות בפרויקט.
רווח: אם בעולם האלטרנטיבי הוא נדבק אחר כך בעיתוי גרוע שבו המערכת הרפואית הוצפה. אני חושב שזו צריכה להיות הצפה די קיצונית כדי שהוא באמת ירוויח, כי בהיותו צעיר ובריא (כרקע), גם במצב הצפה יש לו סיכוי טוב לקבל עדיפות בהנשמה ובטיפול על-פני קשישים דמנטיים חולים כרוניים (ממה שאני קורא כרגע, נראה שועדות האתיקה בישראל מעדיפות, בתסריטי יום הדין, לעשות בחירות כאלה ולא ללכת באופן עיוור על הראשון זוכה ומונשם עד שהוא מת).
נייטרלי: בעולם האלטרנטיבי הוא נדבק, וצריך טיפול נמרץ הנשמתי, אבל מקבל את זה באיכות סבירה.
הפסד: בעולם האלטרנטיבי הוא לא נדבק, בפרק הזמן של שנתיים (נניח) שבו ייקח לאנושות למצוא חיסון או טיפול שיימנע ממנו להגיע להנשמה. או כן נדבק, אבל המציאות היא כמו בהשערה של אריק לפיה הדבקה איטית מורידה סיכון, והוא יידבק בהדבקה איטית.
בחלוקת מרחב ההסתברות של התסריטים האלטרנטיביים, אני מתקשה לראות שהראשון מבין השלושה (תסריט הרווח) הרבה יותר סביר מתסריט ההפסד. למען האמת הוא נראה לי הרבה פחות סביר. בוודאי נסכים שיש המון המון גורמי אי-ודאות שמשפיעים על התסריטים האלה, מספיק כדי שכרופא (או חבר ועדת אתיקה) אני לא ארצה להשתתף במשחק הזה.
(עשיתי כאן עוד פישוט בעייתי, לפיו המקרה של טיפול נמרץ בהנשמה הוא בהכרח הפסד לעומת כל תסריט שלא מגיע לזה. לא בהכרח נכון, כי אולי הנשמה של כמה ימים ואז החלמה של שבועיים ואז חזרה לשגרה, עדיפה לאנשים רבים על-פני חצי שנה (נניח) של בידוד ואי-פרנסה. אבל אני חושב שזה פישוט סביר, כי במקרה ההנשמה כבר מגולם סיכון לא מבוטל למוות, או לנזק לטווח בריאותי ארוך-טווח, למשל כתוצאה מההנשמה עצמה.)
עכשיו, קל להגיד - אם הוא מבין היטב את הסיכונים והתועלות, שיחליט ונכבד את החלטתו. עם זה לא נוח לי, מסיבות שכתבתי בפתיל (בלה בלה בלה מכירת כליה).
ובכל זאת, זה נראה לי כשר מבחינה אתית, כי הבלעתי שם למעלה את ה"איתרע מזלו והוא צריך הנשמה". בהיותו צעיר ובריא, הסיכוי האפריורי לכך הוא, מה, 1% מקסימום? אז מה שלא תהיה תוחלת ההפסד, צריך להכפיל אותה ב-1% או פחות האלה. וכאן כבר נשמע לי שחישובי התועלת-סיכון הרפואיים מתגמדים מול שיקולי הפרנסה הלגיטימיים של המשתתף הפוטנציאלי, ושיקולי טובת הכלל. שיחתום שהוא מבין היטב את פרופיל הסיכונים והסיכויים, וייכנס לתא ההדבקה. אילו הייתי איש הצוות הרפואי הנדרש להדביק, הייתי עושה זאת בלי יותר מדי ייסורי מצפון, בכפוף לאישור ועדת האתיקה. אילו הייתי בועדת האתיקה, הייתי מאשר.
רק צריך לשים לב שאילו הסיכון להזדקק להנשמה היה 50% (נניח שאפשר לשנות את הפרמטר הזה בניסוי המחשבה בלי לשנות את כל ההתנהגות האפידמיולוגית של המגפה, שבעצמה תשנה פרמטרים אחרים). אז אני מניח שלא הייתי מסכים, למרות שטיעון ה"עדיף להידבק כשמובטח טיפול רפואי טוב" לא משתנה.
|
|