 |
|
 |
||
|
||||
 |
שוב, לא הייתי הולך בכיוון של חיסון, שבו עם הזמן אנו פחות בטוחים בעובדות ולא יותר. הייתי הולך בכיוון אחר: כלי הדם והריאות של ילדים שונים מאד מאלו של מבוגרים. זו הסיבה לקיומה עתיק היומין של רפואת הילדים. שים לב שרמת ההדבקות הגבוהה ביותר נרשמה בגילאי 20-40. מה שמראה שההדבקות היא עניין יותר חברתי מפיזי (חיסון וכו'). לעומת זאת תחלואה קשה היא כנראה עניין פיזי ופחות חברתי. ניחוש של הדיוט, העמידות בפני הקורונה היא יותר עניין של יכולת רגנרציה וצמיחה. מכאן אני מסיק יותר אמונה בקונבנציונליות של מנגנון החיסון של הקורונה, למרות הממצאים הנמצאים לאחרונה. אני רוצה להאמין שההדבקויות החוזרות קשורות יותר לחוסר האמינות של הבדיקות ולוריאציה הגדולה בצפיפות הוירוס אצל בני אדם שונים מאשר בהעדר מנגנון חיסון טבעי (דמוי שפעת רגילה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על סיבה אפשרית שילדים לא נדבקים, ואני מדבר על סיבה אפשרית לכך שהם לא מפיצים את המחלה ואולי אפילו מביאים תועלת במניעתה. אני לא טוען שום דבר בקשר לסיכויים שאני צודק, אני רק מנסה להיות אופטימי. אני לא לגמרי מבין מה זה ''רגנרציה וצמיחה'' בהקשר שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריאות וכלי הדם של ילדים גדלים כל הזמן. היכולת הזו משמעותה גם יכולת להחליף תאים שהתקלקלו ויצאו מכלל פעולה. אני ממש לא יודע, אבל לא הייתי בונה על זה שילדים אינם מפיצים קורונה. יש הרבה סיבות פשוטות שהם מפיצים פחות (גובה, כמות וירוסים), אך הסיבה העיקרית היא עדיין שאינם חולים קשה, משמע לא משתעלים ומכוונים סילוני וירוסים קטלניים לקשישים חסרי הגנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |