|
א. אני ממליץ לך כן לקרוא את ההפניות שנתתי בעניין החיסונים (מן הגארדיאן וה-NYT, על הגוזמאות והבלי ה"מה יפית" של אקוניס אפשר לוותר). הן מחזקות מה שאמרת. יש יותר מניסוי אחד בבני אדם שכבר התחילו או עומדים להתחיל. ביניהם ניסויים של ענקי תרופות כאשר המובילות הן Novavax ו-Moderna. ב. זה חשוב כי התקשורת מלאה במידע לא מדוייק ואף כוזב. יש בהחלט מקום לאופטימיות בגלל שמתברר שהקורונה החדש פחות "חדשני" ממה שחשבנו וכפי שאמרת כבר יש הרבה מאד הצעות רציניות לחיסונים שעברו לפחות את שלב הבדיקה המעבדתית. ג. תחילה החדשות הרעות. צריך לזכור שהרבה חיסונים נפסלים בתהליך הבדיקה מכל מיני סיבות שהעיקרית בהן היא חוסר אפקטיביות מספיקה. ושנית הערכת הזמן של 18 חודשים בעינה עומדת. ד. החדשות הטובות הן שתנאי המגיפה יצרו מצב שמאפשר פיתוח מהיר של חיסונים ותרופות שלא היה אפשרי קודם. אסתפק בדוגמה אחת. בד"כ אפילו ענקי תרופות לא יסתכנו בהשקעה בקו לייצור המוני לפני שהתרופה עוברת בהצלחה את הליך האישורים והבדיקות. במצב המגיפה הנכחי ה"תולעים הקטנות" שמנהיגות אותנו, אבדו את העשתונות לגמרי. הם זורקים כספים לכל עבר ולוקחים הלוואות שעצם הצורך להחזירן עלול למוטט משקים שממילא נכנסו למיתון. אחת התוצאות היא שהממשלות מסכימות לממן חלק מן הסיכון. מה שמאפשר הקמת התשתית לייצור המוני במקביל להמשך הניסויים. סיבה חזקה עוד יותר היא שמשך הזמן עד להופעת הוירוס/מוטציה הבא הוא שנים ספורות. כלומר אם לא תצא עם התרופה מספיק מהר, היא עלולה להיות לא רווחית. לכן רק למהמרים בגדול יש סיכוי גם להרויח. ה. אני רוצה להפנות את תשומת הלב של כל המגיבים שוב ל-לינאריות במספר החולים קשה. ככל שמעיינים במאמר הוא מתברר כמעניין מאין כמוהו. הוא מספק הסבר אפשרי לתופעות מרכזיות שלא ידענו עד עתה להסבירם. ו. יתכן שאפילו הכותבים נקלעו למצב של "מרוב עצים" ולא הבחינו שיש כאן הסבר לכישלון של כל המודלים בהם השתמשו עד עתה. מצד שני, יתכן שהם פשוט מגלים אחריות ומעדיפים להזהיר מפני האפשרות הגרועה והמסוכנת ולא להבליט דוקא את ההסבר היותר אופטימי. ז. אחת החידות המרכזיות במגיפה הנוכחית היא מדוע בעוד מספר הנדבקים מגלה התנהגות מעריכית (לפחות עד שאמצעי בידוד קיצוניים מרסנים אותו), מספר החולים קשה והנפטרים מגלה התנהגות לינארית. בישראל התופעה הזו היא בבחינת נס, מפני שאין שום תסריט שבו מערכת הבריאות האנורקסית שלנו יכולה לעמוד בגידול מעריכי אפילו מתון. אבל הגידול הלינארי אינו יחודי לנו. גם בארה"ב, בריטניה, גרמניה וצרפת הגידול במספר החולים קשה הופך לינארי הרבה לפני שאמצעי הסגר מתחילים להתבטא, אם בכלל. ח. המאמר הזה מעלה הסבר מדוע המודלים המאיימים בהם השתמשו קודם פספסו את התופעה הזו. ע"פ ההסבר, המודלים לא כללו התחשבות בעובדה הקריטית ש-covid-19 מתאפיין ע"י חוסר איזון חריף במידת קטלניותו בפרט לפי הגילאים (בעצם זה לפי המצב הבריאותי). הקורונה היא מחלה די קלה עד גיל 55 ומשם הקטלניות ממריאה פלאים. ט. בעצם ההסבר אומר שהקישוריות בין המועדים לחלות קשה לבין שאר החברה היא פחותה באופן משמעותי מן הקישוריות הכללית בחברה אשר מריצה את הגידול המעריכי בהדבקה ולכן המודלים שלא לקחו זאת בחשבון, לא נבאו את ההתנהגות השונה של מספר החולים קשה והנפטרים. י. כותבי המאמר מעלים את ההשערה שהמועדים לחלות קשה צמצמו את הקישוריות שלהם עוד לפני שננקטו אמצעי סגר יעילים ולכן הם עדיין איתנו. האפשרות הזו מובילה לתסריט הגרוע שמספר החולים קשה הוא בכל זאת מעריכי, אבל בעל מקדם זמן ארוך (למשל 30 יום להכפלה). זה גרוע מפני שזה אומר שהתמוטטות מערכת הבריאות הישראלית פשוט תתרחש בעוד כמה חודשים. יא. לדעתי האפשרות הזו לא סבירה. ובעניין זה ישראל מהווה מקרה מבחן מעניין. בגלל הנסיבות הפוליטיות, האוכלוסיה החרדית קבלה פטור מאמצעי הסגר והאפשרות שזקני החרדים בודדו עצמם מיזמתם מבעוד זמן נראית לי בלתי אפשרית. ובעובדה חלק הארי של הנפטרים בישראל הם דיירי בתי אבות חילוניים ולא חרדים שאצלם דוקא האשפוז המוסדי של קשישים פחות מקובל. גם הקישוריות של זקני החרדים בודאי שאינה פחותה מזו של החילוניים. אני חשבתי בתחילה שקשישי החרדים אינם ממהרים להתפגר מפני שבריאותם טובה יותר בגלל הקישוריות הטובה יותר שיש להם לחברה. מתברר עכשיו שיש הסבר פשוט וסביר יותר. יב. מחברי המאמר לא שמו לב שההנחה שקשישים וחולים מבודדים יותר היא הנחה טובה עד שיורדים לפרטים. היא אולי נכונה לקשישים הנמצאים בבתיהם וניידותם מוגבלת. לקשישים הנמצאים במוסדות יש לאסונם קישוריות די גדולה. וכך בעצם עובדי בתי האבות מדביקים ומחסלים את נותני לחמם. זה מסביר יפה כמה דברים. יג. ראשית מספר הנפטרים הנמוך מאד בישראל יכול להיות תוצאה של העובדה שישראל בעשורים האחרונים צמצמה מאד את הטיפול המוסדי בזקניה. יותר מזה, זה מסביר מדוע דוקא במדינות מתקדמות יש מספרי נפטרים גדולים, בעוד במדינות מפגרות (בהן הטיפול המוסדי מנוון או לא קיים) מספרי הנפטרים קטנים. יד. אם כל זה נכון, בישראל נשאר רק נעלם אחד. לכאורה אי אפשר ליחס לקשישים החולים החרדיים קישוריות נמוכה. אין לי מושג מה מידת הקישוריות שלהם עם זרים שלא מחוג משפחתם. האם צפויים בעתיד הקרוב קפיצות של תמותה בקרב קשישים וחולים חרדים? טו. נדמה לי שההסבר החדש הזה דוקא תומך במדיניות של צמצום הסגר וחיסון עדר, שכל כך גונתה עד כה. אם מחזקים ומתגברים את מערכת הבריאות לסטנדרטים גרמניים ואם ממילא גם בתנאי סגר מאד מתונים, מספר החולים קשה ישאר לינארי, אין סיבה למשוך את אמצעי הסגר המחמירים שממילא לא יאכפו במדינה כאוטית ומפרת חוק כמו ישראל.
|
|