בתשובה לשכל ישר, 09/04/20 19:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שכתבתי כבר כמה פעמים: אני מסכים עם התאוריה, אבל אני לא מאמין שהיא בת-יישום. 1. בדיקה מהסוג שאתה מתאר היא דוגמא ל-"פיתרון טכנולוגי". אם תיהיה כזו, ה-"ריקוד" אולי יהפוך לפיזיבלי (לא בטוח, אבל ייתכן). 2. אם תושבי ישראל יוחלפו בתושבי סינגפור, הממשלה הישראלית ומוסדותיה תוחלפנה במקבילותיהן הסינגפוריות והגאוגרפיה הישראלית תוחלף לזו הסינגפורית - אז היה אפשר לשקול מחדש את העניין (...וכנראה לפסול אותו שוב, כי גם בסינגפור בינתיים שינו פאזה, וסגרו את בתי הספר ואת רוב מקומות העבודה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של אמונה. זה ממומש בהצלחה בארבע המדינות שציינתי. לגבי סינגפור זה בדיוק מימוש האסטרטגיה, הידוק והרפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, מוקדם להכריז עליהן כהצלחה. נחיה (אני מקווה) ונראה. שנית, בסינגפור זה בהחלט לא ''בדיוק מימוש האסטרטגיה'', אלא ''הרמת ידיים מהאסטרטגיה'' (גם בהונג קונג, אגב המגמה היא של הקשחת הצעדים). הרי כל הפואנטה באסטרטגיה שזכתה לכותרת ''פטיש וריקוד'' היא המנעות מעוצר. זו אסטרטגיה מובחנת ושונה מ-''עוצר לסירוגין''. שלישית, כשכתבתי ''אני לא מאמין שהיא בת-יישום'' התייחסתי לישראל (ולרוב העולם המערבי). כאמור, אני קצת סקפטי לגבי סיכויי ההצלחה שלה אפילו במדינות אותן הזכרת (ע''ע הפסקה הראשונה), אבל אני לא פוסל את האפשרות שהיא בכל זאת תצליח שם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |