בתשובה לאריק, 07/04/20 12:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מבין שאם כולם היו מתנהגים כמוני וכמוך (וכמו באר שבע, ראשון ותל אביב), התוצאה שלנו היתה לא רעה בכלל, כחצי מכמות הנדבקים שאתה רואה עכשיו? אני גם קצת מסתייג מהנרמולים המקובלים של יחס הנדבקים לאוכלוסיה. מאמריקה יש יחס מסוים, אבל די פקטו חצי מהמקרים הם מניו-יורק, שהיא שני אחוז מ'אמריקה' מבחינת האוכלוסיה. אני מניח שגם בקוריאה, ההתפלגות לא היתה אחידה (כמדומני שבמחוז הדרומי יותר - ספציפית המטרופולין דאגו - היתה התפרצות משמעותית, וסיאול הצפונית ומרובת האוכלוסין חמקה כמעט לחלוטין). אצלנו בין קווי הרוחב של נתניה ואשקלון נמצא רוב האוכלוסיה של המדינה, שזה שטח יחסית צפוף. ובכל מקרה - כן, הם פעלו הרבה יותר טוב מאיתנו, אבל כמו שאמרתי - אתה רואה תחילת דעיכה גם במקומות גרועים הרבה יותר. אני לא אתפלא אם בסוף ההתפלגות על פני ארצות של הזמן מתחילת המגיפה לדעיכתה1 תהיה צרה למדי, נניח בין חודשיים לארבעה. 1 צריך איזה קריטריון סף, מבחינה סטטיסטית זה שיש 2 נדבקים ביום לאורך חודשים זה כבר לא חלק מ'המגיפה'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, אלא שאלמלא הצעדים הזריזים של הקוריאנים הם היו במצב גרוע משלנו. מבחינתי המדד של דעיכה הוא ירידה לקצב של פחות מ 1% מקרים חדשים ביום במשך 5 ימים רצופים לפחות. המדינות באירופה שהצליחו לרדת לקצב של 4% ביום ומטה הן מבחינתי בבלימה. ואלו במזרח אסיה שהצליחו לרדת לקצב 2.5% הן קרובות לדעיכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם אפילו לא אפידימיולוג חובב אבל בתור משהו שהתעסק במערכות לא לינאריות אני מריח רגישות מאוד חזקה בתנאי התחלה. ההתפרצויות הקריטיות קורות בצבירים מצומצמים שכנראה תנאי ההתחלה בהם היו קצת שונים. (מקומות מאוד דומים עם תוצאות שונות לגמרי) כמובן במערכות כאלה מאוד קשה למדל לחזות ולהבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי שם את הסף באיזור של נדבקי שפעת רגילה בסיכון. נראה לי שזה הרבה מעל הסף שלך. אפשרות אחרת לסף (יותר אכזרית): הכמות שהיא שליש מתחת לזו שתגרום לקריסת מערכת הבריאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |