בתשובה לצפריר כהן, 01/04/20 9:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה אומר נכון ואחר כך אומר דברים שבפרוש איני מסכים להם והיה אפשר להבין זאת מדבריי הקודמים. האם הפוליטיקאים הם אלה שרוקנו את דיוני הוועדה מתוכן, משום שאינם מתייחסים לחוק? אז גם ארבעה משופטי העליון כולל הנשיאה חיות לא התייחסו לחוק כשפסלו את יזבק? עצם העובדה שנמצאו ארבע שופטים שפסלו אותה, ואני מאמין שבהרכב אחר היו נמצאים יותר שופטים שהיו פוסלים, מראה שההצמדות לחוק אינה כאן חד משמעית. אבל אני אומר: הסמכות להכריע בעניין ניתנת לוועדת הכנסת, ואת ההחלטה שלה היה צריך להשאיר כפי שהיא. אני אישית הייתי פוסל את יזבק ולא פוסל את טרמבובלר משום שצריך להתייחס למה שהיא מציגה ולא לניחוש (והניחוש שלי לגביה הפוך משלך, אבל זה לא חשוב) מה היא חושבת. אבל לא חשוב את מי אני הייתי פוסל או אתה היית לא פוסל. חשוב מה שהחליטה וועדת הבחירות, כי הנושא הזה הוא בסמכותה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה: הפוליטיקאים ניסו לפסול פוליטיקאים דומים גם לפני תיקון החוק ללא עילה מוצדקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנוח דעתך, אם טרימבובלר היתה צפויה להצליח בבחירות היא היתה נפסלת. זול מאוד לאשר מועמדת חסרת סיכוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עוצמה יהודית הייתה צפויה להצליח בבחירות היא הייתה נפסלת? אם הרשימה של סמוטריץ הייתה צפויה להצליח בבחירות היא הייתה נפסלת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בית המשפט העליון לא יכול לפסול מועמד, רק רשימה - וזו אחת הבעיות בנושא יזבק. כדי לפסול אותה צריך לפסול את כל הרשימה המשותפת. השופטים היו יכולים להחליט שהם מאשרים את הרשימה ללא מועמד כזה או אחר, אבל אני סמוך ובטוח שאתה היית מגנה אותם על האקטיביזם המופרז והמנוגד ללשון החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. שנית, ודאי שהוא יכול לפסול מועמד. פסלו את בן ארי ואת גופשטיין וכמעט פסלו את יזבק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, טעיתי. הייתי בטוח שראיתי הערה כזו מפי השופטים באחד הדיווחים על הדיונים. אגב, אם כבר משפט אקטיביסטי, אז הפעולה הראשונה שלא נתמכה בחוק בנושא הזה היתה עוד בשנת 1965 בפרשת ירדור. אז בית המשפט העליון אישר את פסילת רשימת הסוציאליסטים הערבית (בטויה הפוליטי של "אל ארד") ללא הסמכה חוקית. גם אז היתה דעת מיעוט (של השופט חיים כהן) שקבעה כי אסור לפסול רשימות ללא סעיף מפורש בחוק, אבל האקטיביסטים ההם של שנות הששים (הנשיא אגרנט וזוסמן, וכך סבר גם לנדוי שהיה יו"ר ועדת הבחירות) גברו עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה לא מפנה את הטענות שלך למחוקק, שקבע את הנוהל של ערעור על החלטת ועדת הבחירות, ועוד בחוק יסוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שיש בעיה גם בחוק הזה, אבל, בעצם אין למחוקק שום דרך לשפר את המצב, כי לולא החוק בית המשפט העליון היה מזמין עתירה אצל הג'ינג'י, ודן בה במסגרת בג''ץ. הבעיה היא בבית המשפט העליון, שלדעתי צריך להעיף מכל המדרגות ערעורים כאלה (או עתירות, לו לא היה חוק כזה), משום שסמכותה של וועדת הבחירות לדון בכך, אלא אם כן מדובר באיזו החלטה של הוועדה שהיא מאד יוצאת דופן. במקום זה הוא שש לדון בפסילה מחדש, ובכך מייתר לגמרי את הוועדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שש, אבל החוק מחייב אותו. אסור לו לזרוק עתירות שהוא מחויב לדון בהן על פי חוק יסוד מכל המדרגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לו לדון בהן בכובד ראש ואז לומר, כמעט אוטומטית, "לא מצאנו סיבה חזקה במיוחד להתערב בשיקול דעת הועדה". האם החוק שקבע את סמכות בית המשפט לשנות את החלטת הועדה פירט יותר, מהם השיקולים שמצופה מבית המשפט להפעיל בדונו בערעור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכך התכוונתי. בוודאי לא התכוונתי לכך שראש ההרכב יפנה למערערים במילים: הריני מעיף בזאת את הערעור שלכם מכל המדרגות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |