 |
חייו של האזרח הישראלי קשים - לעולם ביום הבחירות יצטרך לבחור ברשימת-מועמדים אחת לכנסת, ואין בלתה. עוד לפני-כן, בהתפקדו למפלגה, יידרש להצהיר שאינו חבר במפלגה אחרת. לא כך אצל הפוליטיקאי ("עסקן" אם הוא ממפלגה חרדית) – אז מה אם הוא מקים "תנועה פוליטית חדשה", בניגוד לעמדתה הרשמית של מפלגתו (התנועה הפוליטית הישנה בה הוא חבר), שאינה שותפה ליוזמה? האם בשל כך עליו לפרוש ממפלגתו? "עדיין" לא. אפשר "להמתין להתמודדות" ובינתיים להישאר בפנים ולפעול בניגוד לעמדות המפלגה בה אתה חבר. אחרי הכל, זה לא כמו להצביע נגד הצעת-התקציב של ממשלה שבה אתה חבר...
ביילין הוא בכלל לא הראשון הפועל כך. נדמה לי שחיים רמון עשה את אותו הדבר (שוב, נגד מפלגת העבודה) בבחירות ההן להסתדרות, ואני בטוח שיש עוד דוגמאות עם מפלגות אחרות. אפשר לתהות – מדוע שביילין לא יפרוש ממפלגת העבודה, "ימתין להתמודדות" בחוץ, ואם הנהגת המפלגה החדשה ומדיניותה ימצאו חן בעיניו (או ירצו לחבור לתנועה הפוליטית שהוא מייסד), יתכבד ויכנס? האמנם כך ורק כך יכולה להתנהל הפוליטיקה בישראל? אולי, כי גם שותפו-בכח של ביילין, ח"כ רומן ברונפמן, הוא עריק פוליטי, שקשה להצדיק את מושבו בכנסת כתוצאה של "בחירה דמוקרטית" כלשהי. לרווחתם, אולי, של מי שהקנו לו את המושב הזה, ח"כ ברונפמן אינו פועל בניגוד לעמדות שציפו שייצג, פשוט מפני שהוא מפגין פעילות פרלמנטרית אפסית (ממוצע השתתפות במליאה: 2%, הצבעה ב- 0 מתוך 55 הצבעות בנושאי צבא-פלסטינאים-שטחים1).
נ.ב. כיוון שלוקח לי דקות ארוכות מרגע שאני מתחיל לכתוב ועד שאני לוחץ על אשר (לא לבשן) בפעם השנייה, אני אוסיף: גם מה ש- easy אמר.
1 לפי נתוני "קלפי", http://www.kalpi.com
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש