בתשובה להאייל האלמוני, 29/03/20 1:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התיאור שלך על סדרי העדיפויות מאד קרוב למציאות, גם אם הוא מנוסח מאד בעדינות. לגבי שאלתך האם זה מראה שהמצב לא חמור? אולי גם, אבל בעיקר זה מראה שלאנשי בלוק הימין לא ממש אכפת מהמצב. מיליון מובטלים? אז מה, תכף נרחיב את הממשלה לשלושים שרים בעלות של 800 מיליון שקל (המספר מדה מרקר). עכשיו, מראשי המפלגות החרדיות אני לא מצפה לכלום, עם זאת שהימים האחרונים רק מחזקים את הידיעה שהציבור הישראלי וכלכלתו לא מעניינים אותו, והם מנהלים מדינה בתוך מדינה שחוקי המדינה לא חלים עליהם. גם אם בסוף הפגיעה שלהם בבריאות ופרנסת הציבור הכללי חריפה.1 רווחת הציבור הישראלי מעמיינת אותם כקליפת השום. אבל משאר נבחרי גוש הימין, שנבחרו על ידי כלל הציבור, היית מצפה שיהיה להם איזה עניין ברווחת הציבור, בריאותו ופרנסתו, ולא רק בשמירה על רווחתו ופרנסתו של אדם מאד אמיד בשם נתניהו. אבל ציפיות לחוד ומעשים לחוד, וכל יום אנחנו נוכחים בכך שלא מעניינים אותם אזרחי ישראל. רק הכסא חשוב. היחידי שלפעמים אני רואה אצלו ניצוץ שכל ישר ואכפתיות זה נפתלי בנט, עם כל התנגדותי לעמדותיו המדיניות. אבל גם הוא לא שבר את אטימות הבלוק בשביל זה. 1 את פגיעתם החמורה בכלכלת ישראל לאןרך השנים אנחנו רואים גם ביומיום ובכל דו"ח כלכלי של בנק ישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מציין לטובה גם את סמוטריץ', דעות מדיניות ומשיחיות לחוד, שנתן עבודה למען הציבור גם כח''כ וגם כשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שאצל סמוטריץ' הצירוף בין משיחיות קיצונית והיכולת לתת עבודה הוא כבר בצד המפחיד. ואני מתאפק מלהמשיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו הדבר אפשר להגיד גם על אנשי המרכז והשמאל, לא? כשפלוסי ושומר מתגייסים לעזור לטראמפ להעביר תקציב חסר תקדים בארה"ב, כשקורבין וסטרג'ן עוזרים לג'ונסון, אז לפיד והורביץ לא יכולים לחרוג מהאינרציה? (ובנט מצטייר כחרא של בן אדם. איזה מן דבר זה ששר מנסה לנהל מדיניות עצמאית מנוגדת למדיניות הממשלה? לא טוב לך בממשלה, תתפטר ולך לאופוזיציה, אבל חברות בממשלה משמעה הוא אחריות משותפת לכל מעשי הממשלה, אתה לא יכול גם להיות חבר בממשלה וגם איש אופוזיציה, אפילו ליברמן לא היה כל כך חצוף. ראש ממשלה חזק יותר היה מעיף אותו לכל הרוחות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום קשר הין השמאל בחו''ל ובארץ, וודאי שאי אפשר לומר אותו דבר על לפיד והורוביץ. תקרא שוב, אולי תבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מצטייר"? הצבע כבר התייבש מזמן מבצע "צוק איתן" בו הוא חתר ללא לאות תחת רוה"מ ושר הביטחון. הסאגה של בנט היא דוגמא טובה לכל תחלואי המערכת השלטונית: הוא מונה לשר בטחון לא מטעמים ענייניים אלא כדי לשמר את בלוק הימין למרות שנהנתניהו עצמו אמר עליו רק זמן לא רב לפני המינוי שהוא אינו מתאים לתפקיד. הוא אמנם אמר פעם ש"ביטחון המדינה הוא מעבר לפוליטיקה. וביטחון המדינה הוא גם מעבר לשיקולים אישיים" אבל בצוק העתים מינוי משיקולים פוליטיים לעילא ולעילא עבר יחסית בשלום מבחינה ציבורית. אפילו הכלבים כבר התעייפו מנביחותיהם לנוכח השיירה האינסופית של הקילקולים הפוליטיים. אלא מאי? עכשיו נהנתניהו מסרב להעביר את הטיפול במצב החירום הלאומי למי שתפקידו לטפל במצבים כאלה, הלא הוא שר הביטחון. למה? או בגלל שהוא באמת לא סומך על המינוי הזה או שגם כאן מסתתר נימוק פוליטי-מפלגתי, וקשה לי להחליט איזו משתי הסיבות האלה גרועה יותר בעיני. התוצאה: התשתית שהוכנה למצב חירום, ובפרט פיקוד העורף יכולה לצאת לחל"ת, ומבצע קורונה מנוהל ע"י מנכ"ל משרד הבריאות. אם במקום הקורונה היינו מותקפים ע"י איראן אני מניח שהמערכה היתה מנוהלת בידי השר לחיזוק הקשר עם יהודי אנטרקטיקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |