בתשובה ליהודי תימני, 28/03/20 13:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוודאי שצריכה, הכנסת איננה גרורה של הממשלה, אולי אפילו להיפך, והיא, על פי רוב מבין חבריה הנבחרים, יכולה וצריכה להסדיר את דרכי פעולתה וקבלת החלטותיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח לראות קשר בין שאלותיי לבין תגובתך. בעיקר בינן לבין טענתך, שהכנסת אינה גרורה של הממשלה. אשמח אם תבהיר את דבריך. אתה גם מוזמן להשיב על ארבע שאלותיי, למרות שהופנו לדב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתך הדגשת את הזמן בין השבעת הכנסת לכינון הממשלה. כאילו העובדה שממשלה עדיין לא קמה צריכה להיות רלבנטית מאד לפעולת הכנסת, תפקודה, סדר יומה וכן הלאה. אבל הפרדת הרשויות אומרת ההיפך. בגלל ההפרדה הזו, הממשלה לא 'מחליטה על הכנסת', כמו שאומרות הילדות שלי. הממשלה לא מחליטה על סדר היום של הכנסת, על החוקים שהיא מחוקקת, מתי דנים בהם, איזה וועדות מקימים, ועוד מליון דברים. להיפך - אם הכנסת מחוקקת חוק, הממשלה חייבת לציית לו. הרבה החלטות של הממשלה, חייבות אישור של הכנסת. הרבה החלטות חייבות לקבל אישור של וועדות הכנסת. על כן, אם כבר, הכנסת יכולה וחייבת לפקח על החלטות הממשלה, ובמקרים מסוימים אף לשנות אותן. דוגמת דגל מארה"ב בשבוע האחרון - הנשיא והממשל שלו (דומה לממשלה שלנו) מחליטים על תוכנית חילוץ הכלכלה בטריליון דולר. וראה זה פלא - הסנאט (ה'כנסת' האמריקאית) דוחה פעמיים(!) את ההחלטה ומחזיר אותה לממשל לתיקונים, ורק בפעם השלישית - אחרי שה'כנסת' אישרה את התקנות - הן יכולות להפוך לפעולות לביצוע בשטח. ולכן הכנסת לא צריכה 'לחכות' עד שתקום ממשלה. להיפך. ועל אחת כמה וכמה כשבינתיים מתפקדת ממשלה מתוקף רצף מלפני שנה וחצי, ולא על פי תוצאות הבחירות. ממשלה שלא נבחרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תניח בבקשה את הממשלה בצד ותתמקד בסמכויות הכנסת בלבד בתקופה שדיברתי עליה. דב טען, אם הבנתי אותו נכון, שגם בתקופה זו הכנסת ריבונית לעשות כרצונה (ברוב של 61). לפי עמדה זו, הכנסת יכולה גם בתקופה זו (ברוב 61) לבטל כל חוק, כולל חוק יסוד, ולחוקק כל חוק כאוות נפשה. האם זה אומר, למשל, שהכנסת רשאית *בתקופה זו* לבטל את דרכי החקיקה הנוכחיים (שלוש קריאות, דיון בוועדה של הכנסת וכו')? האם היא יכולה *בתקופה זו*, למשל, לבטל לגמרי את סמכות בג"צ לבטל חוקים של הכנסת? ובאופן כללי יותר: האם מוטלות על רוב של 61 בכנסת *בתקופה זו* מגבלות כלשהן? אני מבקש להימנע מדיון בשאלה החשובה, אם בנוגע לסמכויות הכנסת יש להבחין בין התקופה שדיברתי עליה לבין תקופת כהונתה "הרגילה", מיום הקמת הממשלה ואילך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פה שני פרמטרים שנראה שמעניינים אותך - התקופה ומספרה הרוב. התקופה היא כמו כל תקופה אחרת. הרוב - נראה שה-61 מאד מטריד אותך (האם הוא היה רוב של 61 לצד השני של המפה, הוא היה מטריד אותך באותה מידה?). בעקרון, יש חוקים שרוב של 61 ח"כים אינו מספיק כדי לבטל אותו. ואגב - בכל מקרה שהוא, הכנסת אינה יכולה לחוקק חוקים "כאוות נפשה". למשל, אם היא תרצה לחוקק ש"לג'ינג'ים אסור להצביע בבחירות" או ש"רק תושבי תל אביב לא צריכים לשלם מס הכנסה" - יבוא בית המשפט ויאמר שהחוקים האלה אינם עומדים בקנה אחד עם שאר חוקי מדינת ישראל, כמו זכות ההצבעה הדקמורטית, שיוויון בפני החוק ללא קשר למגורים גיאוגרפיים, או אחרים מתאימים יותר שאני לא זוכר כרגע (אני לא משפטן). תראה איזה יופי - בזכות הפרדת הרשויות, בית המשפט יכול לבקר את הכנסת ולראות שהיא לא עושה "כאוות נפשה". לכן, למשל, אם הכנסת מבטלת את סמכות בג"ץ - זו פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. ואני מקווה שהדוגמאות שהבאתי מתקבלות על דעתך כחוקים שגם אתה לא היית רוצה לראות בספר החוקים הישראלי. בקיצור - גם על הכנסת יש מגבלות. מגבלות על השלטון זה מעולה, אולי אחד מעמודי התווך של דמוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מתכוון לטעון, שסמכות הכנסת צריכה להיות לדעתך כפופה להחלטות בג"צ ושהכנסת לא צריכה להיות בעלת סמכות לבטל את הכפיפות שלה לבג"צ? אם כן - 1) מה מקור הסמכות של בג"צ לבטל חקיקה של הכנסת? אם תאמר שמקור סמכותו אינו רק החוק - במקרה זה מי צריך לקבוע, לדעתך, את מקור הסמכות של בג"צ לבטל חוק של הכנסת? 2) האם עמדתך לא הופכת הלכה למעשה את הרשות השופטת לרשות העליונה מבין שלוש הרשויות? 3) האם סמכות בג"צ לפסול חוק של הכנסת צריכה להיות מוגבלת לדעתך? אם כן - מה ומה צריך להגביל אותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לא מעט ניסיונות להשלים את חקיקת החוקה הישראלית. החלק הגדול ביותר שחסר בה הוא הצעת חוק יסוד: החקיקה [ויקיפדיה]. בכנסת ה־12 ויתרו על חוק היסוד הזה מכיוון שלא הייתה הסכמה מספיק רחבה סביבו. גם מאז לא הייתה הסכמה מספיק רחבה. צריכה להיות לכנסת סמכות לגבור על בית המשפט, אולם רק במקרה של הסכמה רחבה. לא רוב של 60 חברים אלא קונצנזוס גדול יותר. לטעמי האישי: לפחות שבעים. ר’ גם כאן על הרצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) מקור סמכותו הוא החוק, שהכנסת חוקקה בעצמה. בעצם הוא לא סתם מפקח על החקיקה, הוא שומר על זה שתהיה קוהרנטית. 2) לא. 3) היא כבר מוגבלת. ולראייה - ראה כמה מעט חוקים תוך אלפי חוקים שהכנסת חוקקה לאורך ההיסטוריה בכלל הגיעו לדיון בבג"ץ, שלא לומר לפסילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מקור סמכות בג"צ לבטל חוק הוא החוק, מה מונע מהכנסת לבטל בחוק את סמכות בג"צ לבטל את החוק המסמיך את בג"צ לבטל חוקים של הכנסת? נדמה לי שמקודם אמרת, שלבג"צ צריכה להיות לדעתך הסמכות לפסול חוק של הכנסת, המבטל את סמכות בג"צ לבטל חוקים של הכנסת, מכח *עיקרון הפרדת הרשויות*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, התשובה בגוף השאלה (בסוף שלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמכות בג"צ לפסול חוק מכח סמכות שהוענקה לו *בחוק* אינה זהה לסמכותו לפסול חוק מכח *עיקרון הפרדת הרשויות*. במקרה השני, זו סמכות שבג"צ העניק לעצמו ללא סמכות בחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3) מי ומה צריך, לדעתך, להגביל את סמכות בג"צ לפסול חוקים של הכנסת (פרט להגבלה עצמית שמטיל בג"צ על עצמו)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה רחבה מאד, לא נראה לי קל לענות עליה. ואם אתה כותב שהמגבלה היא רק זו שבג''ץ מטיל על עצמו, לא הבנת את תגובותי הקודמות. החוק מגביל את בג''ץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להפנות אותי לחוק המגביל את סמכות בג"צ לפסול חוק של הכנסת? זה קצת מצחיק, כי למעשה אין חוק המסמיך את בג"צ במפורש לפסול חוק של הכנסת. האמת היא, שבג"צ העניק לעצמו סמכות לפסול חוקים של הכנסת מכח *פרשנות* של החוק. ועתה הוא מתלבט אם לפסול חוק יסוד מכח מגילת העצמאות (אני לא צוחק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם המשפטנים בינינו יענו אולי. יש לך סימוכין שבג"ץ העניק לעצמו את הסמכות הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) תמצא הרבה סימוכין לכך בחיפוש מהיר באינטרנט. ב) אין לבג"צ (ולכל מוסד אחר של המדינה) שום סמכות פרט לסמכות שהוענקה לו בחוק. לכן, אם אתה חולק עליי, אנא הפנה אותי לחוק המסמיך את בג"צ במפורש לבטל חוקים של הכנסת. לא תמצא. מה שתמצא הוא את פס"ד בנק המזרחי המפורסם, שבו העניקו אהרון ברק וחבריו לבג"צ את הסמכות לבטל חוקים של הכנסת מכח *פרשנות שלהם* של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אזכור להשתמש ב-א' שלך בפעם הבאה שתבקש ממני להוכיח לך משהו. מאד שימושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לא להיות חייב לך: https://bit.ly/2vUDaUs | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותראה מה מצאתי שם: "המחוקק הריבון העליון הוא הכנסת: היא המוסמכת לחוקק חקיקה חוקתית והיא המוסמכת לחוקק חקיקה רגילה. היא גם מוסמכת להתקין תקנות אם היא קובעת כך בחוק". כל מה שראיתי שם, זה שהמחוקק (לא בית המשפט) קבע שיש היררכיה של חוקים - חוק-יסוד הוא בסיסי וקודם לחוק 'רגיל'. לכן, חוק רגיל שסותר או פוגע בחוק יסוד, ניתן לבטל/לשנות אותו. ותפקידו של בית המשפט הוא לוודא שזה אכן קורה ומתי. לא מוצא כאן שום בעיה או איזה סמכות עליונה של בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מוזר - כך אנסח זאת - שמכל המלל הרב שבערך הזה אתה מפנה אותי לדברים אלה. מזכיר לך שביקשת סימוכין לטענתי, שאין הסמכה מפורשת בחוק לסמכות בג"צ לבטל חוקים של הכנסת וכי בג"צ נטל לעצמו סמכות זו בדרך של פרשנות החוק. הפניתי אותך לפסק דין בנק המזרחי, שהוקדש לו פרק נפרד. עכשיו לגבי השאלה מי היא כיום (ןמשנת 1995) הסמכות העליונה במדינה - הכנסת או בג"צ, אשאל אותך שאלה זו: בהינתן שבג"צ יכול לבטל חוק של הכנסת, לרבות חוק המבטל את סמכות בג"צ לבטל חוקים של הכנסת - מי השליט? אם תתקשה להודות בכך, שבג"צ הינו השליט כיום במדינת ישראל ולא הכנסת - אוסיף לשאול אותך עוד שאלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בג"צ לא יכול לבטל חוק יסוד שחוקקה הכנסת. מי כאן הריבון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה חביב ומכובד מצידך להשיב על שאלתי לפני שאתה שואל אותי או ביחד עם שאלתך הנגדית. לא הבנתי - אתה קובע, שבג"צ לא יכול לבטל חוק יסוד שחוקקה הכנסת, או שאתה רק שואל, אם אני חושב שבג"צ יכול לעשות זאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קובע, ואז שואל, אם כך הדבר, מי לדעתך השליט כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בג"צ לא מוסמך לבטל או לשנות חוק יסוד - השליט הוא הכנסת כמובן. האם אתה מודע לכך שיש הסבורים, שבג"צ מוסמך לבטל חוק יסוד (אהרן ברק הינו אחד מהם)? ועדיין לא קיבלתי תשובה על שאלתי: אם בג"צ יקבע שבסמכותו העקורנית לבטל חוק יסוד של הכנסת - מיהו השליט במדינה, לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אין שליט יחיד, זה מה שיפה בהפרדת רשויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לדעתך לא הגיוני לומר, שהשליט בכל מדינה הינו זה שיש לו את המלה האחרונה בשאלות החשובות? ובהקשר שלנו: האם השליט אינו זה שקובע את הנורמות החשובות? ואם תרצה: האם השליט אינו זה שאין מגבלה חיצונית לו על כוחו/סמכותו? בבקשה תחשוב קצת לפני שאתה עונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שיפה, כולם מגבילים את כולם. ואם אתה שואל אותי מי 'יותר' שולט? בתור אמפיריציסט - זה שיותר החלטות שלו השפיעו על חיי ועל חיי האזרחים במשך תקופה. הכנסת והממשלה החליטו אלפי החלטות וחוקקו מאות חוקים בשני העשורים האחרונים שהשפיעו עלי. מלחמות ותקציבים וסלי בריאות וחוקי עבודה ומיסים וכספי העברה ופטורים מגיוס לאוכלוסיות מיוחסות והעברת המיסים שלי לאחרים שלא משלמים מיסים מבחירה ועוד ועוד. בג"ץ השפיע על חקיקה משמעותית אולי עשר פעמים. או סדר גודל כזה. בתור שליט כל יכול כמו שאתה מתאר אותו, הוא כל כך פלגמט. כמו סופרמן שפעם בשנתיים מואיל לקמט פחית בירה ביד אחת. כמה מוזר מצידו, כל כך הרבה כוח וכל כך מעט שימוש בכח הזה. השופטים שם יותר רחומים מהסנהדרין כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי אם אתה סתם מתחמק ממתן תשובה ברורה וחד משמעית או שאתה באמת מתקשה לקבוע מיהו שליט המדינה. ראשית, מהקשר הדיון שלנו ברור לך - או צריך להיות ברור לך - ששאלתי מיהו השליט התייחסה ל"תחרות" בין בג"צ לבין הכנסת. לכן, בבקשה אל תכניס לדיון את הממשלה ותתמקד בשאלה: מבין הכנסת או בג"צ - מי השליט, העליון, מבחינת כוחו וסמכותו. אני מוכן לקבל התשובה, ששניהם שולטים. במקרה כזה אבקש לדעת, אם לדעתך כוחם שווה או שאחד מהם חזק יותר. אני לא חושב שבמבחן שאתה מציע - מי שמשפיע על חייך ועל חיי האזרחים במשך תקופה - הוא מבחן טוב וראוי. ראשית, ההשפעה על חייך הפרטיים הינה מבחן גרוע מאד, כי ייתכן, שאחד משניהם ישפיע עליך יותר באקראי. אם הטענה הזו לא מובנת לך מספיק ותרצה שאתן לך דוגמא - אמור לי ואתן לך דוגמא. שנית, קשה מאד למדוד את עוצמת ההשפעה של נורמה אחת ביחס לנורמה אחרת. יש נורמות שמשפיעות במידה מועטה, אבל על הרבה יותר אנשים, ויש כאלה שמשפיעות במידה רבה מאד, אבל על מעט יותר אנשים. זאת ועוד. אתה מציין את השפעת בג"צ על חקיקה משמעותית, אלא שלבג"צ יש השפעה גדולה בכמה סדרי גודל באמצעות התערבות במינויים ובהחלטות מנהליות. רק לפני ימים ספורים הדיח בג"צ את יו"ר הכנסת בלי שום צורך לשנות או לבטל חקיקה. מדי שנה מוגשות לבג"צ אלפי או עשרות אלפי או מאות אלפי עתירות בכל תחומי החיים ופסיקותיו בעתירות הללו קובעות נורמות כלליות, המשפיעות על כולנו. מעבר לכל שאמרתי עד עכשיו, לא הסברת לי (או שלא הבנתי), מדוע העובדה שבג"צ יכול לבטל/לשנות/לפרש חוקיים, לרבות חוקי יסוד - בהנחה שכך הדבר - אינה מספיקה לך, כדי לקבוע שהוא השליט העליון במדינה. דוגמא: הכנסת מחוקקת חוק יסוד, האוסר על בג"צ לבטל חוקים של הכנסת ובג"צ מבטל את חוק היסוד הזה. תחשוב היטב על משמעות הדבר ועל השלכותיו על בעל הסמכות לקבוע נורמות כלליות (חוקים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |