בתשובה לידידיה, 27/03/20 11:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קשה מהרגיל, הווה אומר "עובד קשה", הווה אומר עובד יותר? או כי יותר קשה לעבוד? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי פעם בוס שכשהיינו אומרים לו שעבדנו על משהו קשה הוא היה עונה ''עבדתם הרבה. קשה זה עם טוריה בשמש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשה - צמיגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהבוס הנ''ל אף פעם לא עבד עם טוריה בשמש. העבודות הבאמת קשות (בשמש) הן לא עם טוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העבודה הכי קשה שאני עבדתי אי פעם בשמש היתה דווקא כן עם טוריה. זה היה ניכוש עשבים בשדה כותנה, בימים שעוד גידלו כותנה בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שזה היה עם טוריה. ניכוש עשבים עושים עם מעדר. טוריה לא מיועדת לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה, אולי אתה צודק, ייתכן שזה היה מעדר. מה שאני זוכר יותר בבירור הוא את השלפוחיות שהיו לי בכפות הידיים, ואת אויבי הציבור שנקראו ''ענבי שועל'' ימ''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו נבל העל היה לכיד הנחלים ואת הינבוט המצוי אפילו לא ניסינו לעקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג לגבי דרוג פוטנציאל הנזק, אבל את הדטורות שנאנו במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהתבלבלת במושגים? אני וכולם סביבי תמיד קראנו לזה (ראש מחודד) מעדר, ולזה (ראש שטוח) טורייה. בתקופת התיכון יצא לי לנכש דונמים על גבי דונמים של עשבים - אני לא מגזים - ותמיד השתמשתי בכלי עם הראש השטוח. הכלי עם הראש המחודד היה אצלי שימושי לצרכים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשניהם יש ראש שטוח. הלהב של המעדר הוא צר יחסית ובזווית ישרה למקל. לטוריה להב רחב והזווית של הלהב ביחס למקל היא מעט חדה יותר. הלהב לפעמים מעט קעור, כלומר הקצוות נוטים מעט כלפי מעלה. יש מעדרים עם להב משולש (בתמונה הראשונה שלך), אבל למיטב ידיעתי רק אצל גננים, לא אצל חקלאים. התמונה השנייה שלך היא אכן טוריה. ההבדל המהותי הוא בשימוש: עם מעדר אתה חופר ומנכש, עם טוריה אתה גורף, מערבב ומעמיס לתוך דלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את חפירה איננה טוריה? כוונתי לזו שתוקעים באדמה ודוחפים פנימה בעזרת הרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההומור הדלוח, אבל מה חשובים ההבדלים אם ממילא בסוף את מכוש טוריה וקלשון / התלכדו בסערה, בסערה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו שאנחנו היינו שרים: אש יוקדת בשדה. והמחרשה שוב פולחת החזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל בבקשה לקשר לתמונה של מה שאתה קורא מעדר (עם להב לא משולש)? __________________ אני מוכן להישבע שכבר כתבתי את התגובה הזאת, אז כנראה משהו השתבש בשליחה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל שלוש התמונות בצד שמאל בערך מעדר [ויקיפדיה] הן של אנשים עם מעדרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי למנוע בלבול עתידי, הנה כלי העבודה שלי. מימין לשמאל: את חפירה, סכין ומקלטרת, טורייה, מעדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסיר את הכובע בהכנעה בפני הניסיון והרקע של (אקס) קיבוצניק מהעמק, אבל אציין שבסביבה שבה אני גדלתי היה יחסית הרבה עיסוק בגינון - ספציפית, אני עצמי עבדתי בגינון לא מעט במשך כמה שנים - ולמיטב זכרוני תמיד ניכשו עשבייה עם טוריה. השם "מעדר" היה שמור לכלי הזה, ואני לא חושב שאי פעם ניתקלתי במעדר מהזן שרואים בתמונה שלך (עם להב רחב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מאיפה איזי לוקח את אוצר המילים שלו, אבל למיטב ידיעתי, טוריה היא סוג של מעדר (עם כת רחבה). זה גם מה שהאקדמיה ללשון עברית אומרת (טוריה ומעדר) מה שגוגל אומר, איך שדיברו בקיבוץ בו אני גדלתי ואיך שמוכרים את זה בחנויות היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטרמינולגיה בכתריאליבקה בה גדלתי היתה כמו אצל איזי בקיבוץ, אבל בהחלט השתמשנו גם בטוריה לקיצוץ עשבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה לימדו אותי בצעירותי העשוקה: מעדר הוא כלי חפירה. אפשר להשתמש בו לעישוב או לחפירת בורות ותעלות. טורייה היא כלי לעבודה עם חומר רך או תחוח. אפשר לעשות איתה גומות השקיה לעצים, להעמיס חול או בטון לדלי, ליצור שיפועים בגינה כדי לשפר את הניקוז, אבל אי אפשר לחפור איתה (כלומר, אפשר, אבל מאוד לא כדאי כי תגמור עם גב תפוס וידיים כואבות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, המעדר שמצורף לפק''ל אישי בצבא, הוא כמדומני הכלי שאתה הבאת. בדמיוני זה מה שאני חושב עליו כשמדובר במעדר, ולא זכור לי שראיתי מעודי כזה עם ראש שטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי בפק''ל בצבא היה את חפירה עם כת מתקפלת (ולמעשה נשברת בנסיון החפירה הראשון בקרקע הסלעית של הנגב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, הנשכחות שאתה מעלה אצלי... בטירונות שלי (סיירת מטכ"ל1, כמובן) לפני שחילקו לנו רובים צ'כיים חייבו אותנו לשמור על המאהל בתוך הבסיס עם אותה את חפירה מתקפלת והמ"כ שהיה בעל הומור סאדיסטי דרש, וגם בדק ביצוע, שבמקרה הצורך נצעק "עצור או שאני חופר". עד כמה שאני זוכר זה היה השימוש היחיד שעשינו באותה את. אני יודע שזה נשמע כמו משהו שהמצאתי, אבל זאת האמת לאמיתה. אותו מ"כ גם גרם לנו לקפוץ לתוך תעלה קטנה שהיתה ליד מגרש המסדרים לפני היציאה הביתה כדי שנוכל להגיד שאנחנו באים ישר מהתעלה (זה היה בימי מלחמת ההתשה). __________ 1- מוגבלים טכנית, כושר לקוי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יכול להיות שימושי לאייל. אוף טופיק לעניין האם לנסות תרופות לקורונה על בעלי חיים - "עצור, או שאני חופר!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתר חפירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקישון יש הומורסקה מתקופת מלחמת ההתשה על איך הוא שבר את היד כשנפל באתר עבודה של פועלים שהניחו קו ביוב (?), זכה למבטי הערצה בזכות הגבס שלו, וכששאלו אותו איפה נפצע, היה עונה "בתעלה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסוציאציה פרועה (נו) - יצא לי פעם לחוג סדר עם חברים אצל משפחה יהודית אמריקאית בהארטפורד, קונטיקט. מסתבר שיש לעיר אוניברסיטה, מכובדת ברמה המקומית, והם סיפרו לנו שכשאתה אומר לישראלים שלמדת באוניברסיטת Hartford במבטא מאד אמריקאי, הם מבינים שלמדת בהרווארד ומתייחסים אליך בהרבה יותר כבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משונה שלא הכרתי. אולי משם נגנב הרעיון (אתה בטח לא זוכר אם היא נכתבה לפני 20/10/69). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שקראתי את ההומורסקה בספר "פרטאצ'יה אהובתי", שעכשיו אני קורא1 שיצא לאור ב-1974. אבל כמדומני הספר הוא לקט של הומורסקות שהתפרסמו לפני כן בעיתונות, אז לך תדע מתי ההומורסקה הספציפית הזאת התפרסמה לראשונה. _______________ 1. עובדי הספרייה הלאומית מתבקשים לתקן את ההקלדה השגויה "פרטאצ'ה" (בלי י') בבסיס הנתונים שלהם, שגזלה כמה דקות מחיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שלא נראה לי שמישהו יעבור על גליונות מעריב מהשנים הרלבנטיות, אצטרך לחיות עם אי-הידיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אפשר: http://jpress.org.il/olive/apa/NLI_Heb/ (אך בחיפוש ראשוני במעריב לא מצאתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הלחתי למצוא שם בכלל את ''חד גדיא''. לעומת זאת קראתי רשימה מעניינת של יורם ברונובסקי על קישון כך שזמני לא בוזבז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חיפשתי שם ולא מצאתי (עוד לפני התגובה של ברקת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו קישון: מאז תחילת הסגר אני מחפשת את הסיפור, ככל הנראה מ"ספר משפחתי", שבו הגיע החופש הגדול וקישון ג'וניור הולך לישון בשעות מאוחרות יותר ויותר (ספוילר: בסוף אוגוסט הוא השלים סיבוב שלם והלך לישון בשעה "נורמלית" בדיוק בערב יום הלימודים הראשון). אם למישהי/ו יש את הספר בהישג יד ויכול/ה ומוכנ/ה לצלם1 עבורי את העמודים הרלוונטים, אשמח עד מאד. 1 עבור שימוש הוגן כמוגדר בחוק זכויות יוצרים, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאשר שהסיפור לקוח מ''ספר משפחתי'', אבל לצערי אין לי את הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקום המקובל לבקשות מסוג זה הוא קבוצת הפייסבוק בין הלסינגפורס לפרטצ'יה. העליתי את זה עכשיו לשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל אני וצוקרברג פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר בידי. את זוכרת משהו משמה של ההומורסקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא. בכלל, אני מופתעת שזכרתי את שם הספר - לא קראתי אותו 20 שנה בערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, מצאתי. הרשימה נקראת "קריאת הינשוף" ואם הכל עבר כשורה תוכלי למצוא אותה כאן: https://drive.google.com/open?id=1vAGW00HtjYXDcMB0WIn... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק זה! תבורך משוטים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי הקטע נכתב לאחר מלחמת יום כפור. ספרי קישון שלי נמצאים בבית הורי, כך שקשה לי לאמת את הנושא. אגב, המעונינים מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק "מהלסינגפורס עד פארטצ'יה" המיועדת לחובבי קישון. בין הכותבים בקבוצה נמצא גם ד"ר רפי קישון, שלפני כמה ימים כתב: "רבים יודעים שיש לי מרפאה וטרינרית ברמת-אביב. אני מקווה שרבים גם חושבים שיש לי הומור ברמת-אביו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה פלגיאט מבדיחה ידועה מהניינטיז, ששואלת מה ההבדל בין גשר הירקון לאביב גפן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לפני זה בתשדיר הבחירות של מר”צ בבחירות 1992 מה ההבדל בין הירקון ובני בגין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את זה בגרסה של "למה בני בגין נוסע בקו חמש?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שעם הגפן הצעיר זה כמעט עובד כתלת-משמע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> בימים שעוד גידלו כותנה בארץ. עדיין מגדלים, כפי שמוכיחים השדות מצפון מערב לצומת יגור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצויין, אז יש חומר גלם לתפירת מסכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-פרופו מסכות, נתקלתי בכמה חוות דעת של רופאים לפיהן גם מסכת בד מועילה למניעת הדבקה (ובמידה קטנה גם הידבקות) וייתכן שזאת אחת הסיבות לכך שבמזרח אסיה המגיפה בשליטה יחסית. במקום ללמד את עם ישראל איך משתעלים ומתעטשים למרפק היה הרבה יותר טעם לאסור על יציאה מהבית ללא כיסוי הפה. בצ'כיה, כך קראתי, זה הצעד שננקט, ואנשים רבים תופרים מסכות בבית ומוסרים (כן, ב"ס" ולא ב"כ") למי שאין לו. סיבה אפשרית להימנעות מההמלצה הזאת, לא רק בארץ אלא במרבית ארצות העולם, היא שהיא תציף לעין כל את המחדל של אי הצטיידות במסכות כאלה בזמן. סיבה אפשרית אחרת היא שלא רוצים להעניק הרגשת בטיחות מוגזמת לעוטי המסכות. ראבאק, לפחות שישכנעו את החרדים לשים משהו על הפה בלוויות ההמוניות שכנראה תהיינה נפוצות יותר ויותר בבחינת חבר מביא חבר. דומני שבמגזר ההוא עוד יש לא מעט מכונות תפירה בבתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מצד שני רופאים אחרים טוענים שמסכה, במיוחד כזו שלא בנויה היטב, לא מגינה מכיוון ש: * המשטח שמול הפה מאפשר לנגיף לשרוד זמן רב. * והנגיף יגיע לשם מכיוון שאנשים לא נזהרים בתנועות ידיהם. אז האם מסכה רב פעמית היא רעיון כל כך טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אולי. כאשר יוצאים מהבית רק לעתים רחוקות, כפי שמצופה מאיתנו, אפשר להשרות את המסכה במי סבון בין שימוש לשימוש, במיוחד אם יש לך יותר ממסכה אחת. לי יש כמה ואני נותן להן להתחטא בשמש כמה ימים עד לשימוש חוזר. אני ממשיך לקוות שההמלצות לא נגועות בשיקולים שאינם ממן העניין, אבל לגמרי לא בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
70 מעלות לחצי שעה בתנור המטבח. תיבול לפי הטעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני משער שגם זאת דרך טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני הבנתי, מסכת בד לא מגינה על החובש מפני הדבקה. היא מונעת ממי שנגוע להפיץ את הווירוס בצורה יעילה. לכן, אם כולם (ובפרט, הנשאים) הולכים עם מסכה, זה מפחית באופן משמעותי את ההדבקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי (במידה מסוימת אני אפילו מבסס עליה התנהגות, בשוליים של הפחתת הסיכונים) הוא שמסכה היא טובה גם להגן על החובש אותה (ולא רק מפני החובש אותה) לפחות בסצנריו הבא: כשפתאום מישהו משתעל או מתעטש לידי, אני אעצור נשימה לכמה שניות, אתרחק מהר, ואסיר את המסכה בזהירות. אני רק צריך שהיא תעכב את הטיפות לאותן שניות. סביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העבודה הכי קשה שאני עשיתי בשדות זה קטיף אבטיחים. שובר את הגב ברמות שלא יאומנו. להעמיס כוורות על משאית (יש מנוף אבל כשהכוורות הן במקבצים של 10 פה ו-10 שם, לא טורחים להפעיל אותו, יותר מדי Overhead) זו עבודת פרך, שמעבר לקושי הפיזי צריך גם להיות עם בגדי מגן. עישוב כותנה זה עם מעדר (או סכין) ולא עם טוריה, אבל הסיוט האמיתי הוא שכותנה מושקית במי ביוב (זה לא למאכל) ומילא הסירחון, אבל היתושים... קטיף חוחובה זה גם סיוט לא קטן - השיחים נמוכים ככה שצריך להתכופף כל הזמן ואין צל. ככלל, עבודה עם טוריה היא לא מאוד קשה - היא לא משמשת לחפירת בורות או לעקירת צמחיה (לזה משתמשים במקוש, את חפירה ומעדר). טוריה משמשת לעיצוב של פני הקרקע - בחקלאות ליצירת גומות השקיה או ליצור שיפועי ניקוז, בבניין לערבב בטון ולפזר אותו בתבנית היציקה. אם הבוס היה אומר עבודה עם מעדר בשמש, לא הייתי מצייץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מכוש, לא? מקוש זה לא המקל שמנגנים איתו בקסילופון?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני אלך לעמוד בפינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובד בלי הפסקה, אין זמן לאכול | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |