בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/03/20 9:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פרופ' גרוטו אומר בסוף הראיון כאן, שמספר הנפטרים הוא קריטריון "יותר טוב" (ממספר הנשאים הכללי שהתגלה באמצעות הבדיקות) להבנת המצב, ולכן אולי מעתה אביא גם את מספרי הנפטרים בכל יום. היום זה מספר עגול 10 (אותו פרופסור אופטימי חתן פרס נובל ששכחתי את שמו, צריך להכין את עצמו להתחיל "להתפלא"). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם מספר הנפטרים וגם מספר המקרים הקשים הוא מדד לא רע, כי אפשר להניח שקרוב ל-100% מהם אכן נרשמים (יש סיכוי שמקרה חמור יזוהה בטעות כדלקת ריאות שאינה מקורונה או להיפך ושמקרי מוות של קשישים עם מחלות אחרות לא ירשם כמוות מקורונה). מצד שני אחוז המתים תלוי מאוד ברמת שירותי הרפואה ובעומס עליהם, בעוד שמספר המקרים הקשים לא תלוי בכמה מהם הבריאו וכמה מהם מתו, כך שנראה לי שמספר המקרים הקשים הוא המדד הטוב ביותר. אם נניח (לצורך הפשטות) שאחוז המקרים הקשים מבין הנדבקים הוא אחיד בכל העולם, וניקח את המדינה בה אחוז המקרים הקשים מבין כלל המקרים הוא הנמוך ביותר, נוכל לקבל אומדן על מספר הנדבקים הכולל בכל מדינה לפי מספר המקרים הקשים ולהעריך איזה אחוז מכלל הנדבקים מאובחן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. השתמשתי בשיעור המקרים הקשים+מקרי המוות מתוך סך המקרים במדינה כמדד לאיכות גילוי הנשאים של אותה מדינה. צריך רק לזכור שהמדד הזה לא יעיל כאשר ההתפרצות בתחילתה וקצב הגידול גבוה. אז צריך להשוות את מספר המקרים הקשים+מקרי המוות למספר המקרים של T-8 בערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מייקל לויט. אבל הוא כבר חזר בו ואמר שכשחזה את התחזית האופטימית היו פחות מדי בדיקות) עד כמה שהבנתי מקרי המוות עד כה הם ברובם הגדול כאלה שהקורונה שיחקה בהם תפקיד הקש ששבר את גב הגמל. הבעיה תתעורר, אם תתעורר, כשהמערכת תקרוס וחלק גדול מהמקרים הקשים לא יוכלו לקבל טיפול מתאים, כמו שמתרחש באיטליה ובספרד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |