בתשובה להפונז, 22/03/20 20:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החדשות הטובות: אישור מחקרי ראשון של ה-MIT להשפעה החיובית של חום ולחות: חום יולי אוגוסט החדשות הרעות: נצטרך להמתין ליולי אוגוסט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קטן עלינו, יולי אוגוסט של אמריקה זה כמו מאי יוני בישראל. ובתקווה מהפוזיציה שסוף סוף יימצא משהו חיובי בלחות הידועה של גוש דן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב נכנסת לשלב האסון של המגפה אוהיו, ניו ג'רסי ולואיזיאנה בסגר. במדינת ושינגטון מעריכים שמיטות ה-ICU יאזלו באפריל. מושל ניו יורק חוזר ומודיע שיש לו שליש ממכונות ההנשמה הנדרשות (אזהרה המקבלת תוקף מכך שהעיר ניו-יורק היא המוקד של סופת הרורונה בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל הקישור חסום ללא מנויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם נותנים גישה חינם לכתבות בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. נרשמתי ושכחתי. עוד חדשות טובות: פרוטוקול לבדיקת נוגדנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 713746 לקח להם חודש לעשות את זה מדעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-worldmeter הגרף האחרון מציג החלמה ומוות כפונקציה של מקרים סגורים. מישהו מבין מה בדיוק נמדד כאן? המספרים איומים ונוראים. באיטליה 45% נפטרים. בגרמניה שהיא עד עכשיו מופת לכולנו 25%. אני מבין שלהחלים לוקח זמן רב וכן הלאה, אבל איך מגיעים מתמותה הנמדדת באחוזים לעשרות אחוזים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שזמן ההחלמה (שזה אגב שתי בדיקות קפדניות שליליות ברצף, אני תוהה יחסית לזה מה היו אומרים אם היו בודקים מה זמן ההחלמה משפעת 'רגילה') הוא 4 שבועות, אבל זמן התמותה הוא שבוע אחד למקרים הקשים. בתסריט הקיצוני שכולם נדבקים ביחד, השיטה הזו היתה מראה ש-100% מתים במשך שלושה שבועות, ורק אחר כך זה היה מתחיל לרדת. וזה אפילו אם התמותה האמיתי היתה שבריר של אחוז. זה הקיצון. משם, כמה שתרווח את זמן ההדבקה על פני יותר ימים (כהתפלגות), ותשנה את הפרמטרים של 4 שבועות ושבוע אחד, תתחיל לרדת מה-100%, אבל תישאר במספרים גבוהים למשך תקופה לא קצרה. אבל אם נגדיר את המספר ה'נכון' כזה שיימדד אחרי שכולם יחלימו (או לא למרבה הצער), אז הוא הרבה יותר נמוך ממה שאתה מודד עכשיו. תסתכל שם על קוריאה וסין, שהן כבר לקראת השלב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לעובדה שהרשויות לוקחות את הזמן עד שאדם מוכרז כבריא (ובצדק רב, אני מניח שתסכים) - הזמן בין ההדבקה לבין ההחלמה מהקורונה (במובן הפשוט של העדר סימפטומים, לא באיזשהו מובן פורמלי) הוא באמת ארוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבלתי. ובאמת בסין וקוריאה המספר מתייצב על 3-4%. אני מנחש ששני המספרים לא מדוייקים (נפטרים ללא זיהוי הקורונה וחולים אפילו קשים שלא אושפזו ובכ"ז החלימו). נראה לי שהיחס עוד ירד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ביום נתון גרמניה מדווחת על 90 מחלימים ושלושים נפטרים אז תקבל עבור אותו יום שעור תמותה של 75%. בדומה לכך, אם המספר הכולל עד היום של מחלימים בגרמניה הוא 453 והמתים 123 (נכון לרגע הכתיבה) אז שעור התמותה בקרב מקרים סגורים הוא 21.4%. הבעיה היא שלוקח הרבה מאד זמן עד שמדווחים על החלמה ולכן רוב עצום של המקרים הוא בסטטוס של "מקרים פעילים" בלי תוצאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד, אני יודע שאתה יודע את כל זהץ אבל מצד שני - שאלת את מה ששאלת: הזמן מאבחון עד הופעת סימפטומים (כידוע לך) הוא כחמישה ימים, אבל עשוי להתאחר עד יותר מ-14 יום. הזמן מהופעת סימפוטומים עד לאשפוז (אצל המתאפשפזים, שהם כ-20% מהחולים) הוא 5-8 ימים אחרי הופעת הסימפוטמים. זמן האשפוז הממוצע הוא עשרה ימים. והוירוס, כידוע, מתפשט בקצב מעריכי וגבוה (כל עוד העוצר והסגר עוד לא עשו את שלהם). אז מהרגע שנשא מאובחן (במקומות כמו גרמניה ודרום-קוריאה, לרוב עוד לפני הופעת הסימפוטומים) ועד שהוא מת - עובר המון זמן, במהלכו מספר החולים (שעוד לא הספיקו לפתח סימפוטמים, להתאשפז ולמות) מכפיל את עצמו פי כמה. זמן ההחלמה (אצל המחלימים) ארוך אפילו עוד יותר. בשלב הזה של התפשטות הוירוס, בכל רגע מספר המאובחנים שעוד חולים (או אפילו עוד לא חולים, רק נשאים) גבוה בהרבה ממספר המחלימים והמתים. בינתיים ברחבי העולם הספיקו להחלים\למות 119,005 איש מבין המאובחנים בוירוס (קצת פחות מחצי מהמאובחנים). מתוכם 14% מתו. המספרים האלה גבוהים מאד כמעט בכל מקום, ואפשר לומר במידה רבה של ביטחון שהם גבוהים משיעור התמותה האמיתי (אני חושב שרק בדרום קוריאה הם נמוכים, כ-3.3%, וקרובים להערכתי לשיעור התמותה האמיתי). (אגב, עוד דרך להוויכוח שהוירוס קטלני היא להתבונן בשיעורי התמותה בקרב הזקוקים לאשפוז. מהפרספקטיבה הזו - שיעור התמותה של הקורונה כנראה גבוה רק בקצת משל שפעת, אבל שיעור הנזקקים לאשפוז גדול לפחות פי 10, לפי ההערכות השמרניות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שלך הוא לדף שמתעדכן בתדירות גבוהה. אם אתה מתכוון למחקר הזה, נראה שגם החתומים עליו מלאים בדיסקליימרים, ושהאפקט לא ענק ולא ודאי. לא רק המסקנה היא כמו של אריק, גם הביסוס לה הוא הביסוס של אריק, אולי עם יותר ריגורוזיות מתמטית, אבל לא עם "יותר מדע". בכל אופן, הם אומרים שרגישות דומה יש גם לשפעת. ואני תוהה, איך ייתכן שנגיף שמפיץ את עצמו בטיפות מים מעדיף יובש על לחות? או שיתרון הלחות הוא לא בהשפעה על הנגיף עצמו, אלא על מצב הריאה האנושית כשהיא נפגשת איתו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי כבר הרבה רופאים למה השפעת מופיעה דווקא בחורף - גם בישראלי החם והרטוב וגם בזה של בוסטון הקפואה ואפס אחוזי הלחות. עד כמה שזה שווה, לא שמעתי תשובות משכנעות (טיעון החלונות הסגורים כבר לא תופס בעידן המזגן). אבל קיבלתי רמז מרופא ילדים כפרי, חכם, וותיק מאוד שסיפר לי שעל סמך התצפיות שלו, נראה שהחיידקים/וירוסים תמיד נמצאים בסביבה אך נוטים להתפרץ בו זמנית בתקופות מסויימות - לעיתים אף ברזולוציה של שבוע ספציפי. ועד שנצליח להבין את המנגנונים הביולוגים שמתזמנים כל כך יפה את ההתפרצויות אפשר להתייחס למחלות מסויימות כעונתיות ולהערך בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם היום בקיץ ובאביב פותחים חלונות כל הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הבעיה לא בריאות אלא בריריות האף שאמורות ללכוד חלק מהפתוגנים. הן מקבלות פחות אספקת דם כי כלי הדם מתכווצים כשקר (תיאוריה ששמעתי לראשונה בקשר לצינון "רגיל", יחד עם התיאוריה המקובלת על חלונות פתוחים ואיוורור). ניחוש: אולי בגדי חורף מרובי השכבות והסיבים מאפשרים לוירוסים לשרוד יותר זמן ומשמשים כשטחי היערכות עבורם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא קראתי (לא שום מקום מוסמך), שבגדים וסיבים פחות מיטיבים עם וירוס הקורונה - הם סופחים לחות ומייבשים אותו או משהו כזה. משטחי עץ ופלסטיק גרועים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שזה באמת כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה מעניינת. הקורונה תגרום למכה קשה למסע (שהחל להניב תוצאות יפות) נגד שימוש בכלים חד פעמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי חשד שהחדשות אודות הדבקה באמצעות משטחים מופרזות מאד. ראיתי באתר של ג'ון הופקינס שמחקרים אכן הראו שהוירוס יכול לשרוד על כל מיני משטחים יומיים ואפילו שלושה. העניין הוא שכדי להדבק בקורונה צריך לחטוף כמות גדולה של וירוסים. מרגע שהוירוסים רוססו על המשטח הם מתפזרים במהירות וצפיפותם צונחת. כנראה שכבר כעבור שעה הם כל כך מדוללים ולא יכולים להדביק. לכן הדבקה באמצעות משטחים היא נדירה אם בכלל. בעידן זה של תבהלות, אין טעם לשפוך שמן על המדורה. אם אני טועה, אנא תקנו אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני הבנתי זה שמצליחים לזהות את החומר הגנטי של הנגיף על משטחים גם 17 יום אחרי ההפצה. זה לא אומר שמדובר בנגיף פעיל שמסוגל להדביק. חומר גנטי של אנשים מצליחים לזהות גם שנים אחרי שהם.פיזרו אותו, זה לא אומר שהם חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משווה ומעלה: בריאיון עם בריליאנט ששכל ישר קישר אליו, הוא אמר (אם אני לא מבלבל את זה עם ראיון אחר) שעושה רושם שרוב מכריע של ההדבקות עד כה לא היו ממפגש מקרי, דוגמת לקוח-מוכר בחנות, אלא בין אנשים ממש קרובים, כאלו שגרים ביחד או עובדים ביחד. אני מניח שזה רושם-ביניים של החוקרים שעדיין אינו מסקנה מספיק חזקה כדי לקבל החלטות רשמיות לפיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |