|
||||
|
||||
שמת לב שזו כבר פעם שניה שבסוף השבוע מופצים בתקשורת מסרים על כך שאו־טו־טו יש ממשלת אחדות והנה ביום ראשון מתברר שהעמדה של גנץ שונה לחלוטין? אז או שגם לגנץ יש בבית משפחה שמשפיעה עליו, או שהליכוד מאוד מוצלח בהעברת מסריו לכתבים מדיניים. |
|
||||
|
||||
אכן. אני גם שם לב להסתה נגד יאיר לפיד. לא נראה לי שגנץ מתעב את נתניהו פחות מלפיד. אני גם לא מבין איזה אינטרס יש לגנץ ואשכנזי לפרק את המפלגה שלהם רק בשביל לכהן כשר הדואר אצל הביבי ואח"כ אולי חודש במקסימום כרוה"מ שיאלץ להתמודד עם הקטסטרופה שתשאיר פה הקורונה. כל הידיעות על פירוק הכ"ל מגיעות אלי מעמית סגל שהחזקתי ממנו איש חדשות מקצועי שמפריד בין עובדות לבין עמדותיו הפוליטיות. לך דע מה קורה שם באמת? לו אני גנץ, הייתי מגיע להסכם עם הביבי. תמורת מינוי האוזר או הנדל לשר המשפטים, כחול לבן תתחייב לא להפיל את הממשלה במשך חצי השנה הקרובה. המינוי לשר משפטים ימנע מביבי לארגן לעצמו חנינה וכדומה (וגם יפטור את עם ישראל משר נאלח במיוחד. ביבי כמובן רשאי לפצות אותו ולמנותו שרב"ט או שר הבריאות). צריך סופסוף לקבע את רל"ב כעמדה פוליטית לגיטימית בישראל. אחרי הכל זה המצע של כחול לבן. |
|
||||
|
||||
סגל? ממש לא. עקבתי אחריו בזמנו בעניין, בגלל הרושם הקונקרטי ורב החן. בפועל הציוצים שלו נראים כמו שילוב של דף תעמולה, מסרים מגמתיים של "מקורות" ומשאלות לב. הוא כמו תמונת מראה מעט יותר קיצונית של יוסי ורטר. |
|
||||
|
||||
יתכן שאתם צודקים. אני לא מנדב את עצמי לתפקיד יועץ לאמצעי התקשורת את מי להעסיק. אני סולד מבורים ומכתבי חצר. התרשמתי שסגל ידען ולא שמתי לב לידיעות שפירסם והתבררו כלא נכונות. מניסיון עבר יש לי גם התנגדות למשרתיהם של שני אדונים. יש כתבים רבים המציגים עצמם במקביל גם כפעילים חברתיים. דרישת מינימום בעיני היא שכתב בתקשורת יהיה מחוייב אקסקלוסיבית לאמצעי התקשורת שלו ולא לאף ארגון אחר. מנקודת מבט זו לוסי אהריש בעייתית יותר מעמית סגל. |
|
||||
|
||||
אין לי קישור, אבל השבוע הוא פירסם מאמר בידיעות שבו הוא טען שיש פגיעה חמורה בדמוקרטיה כי 61 חברי כנסת של האופוזיציה רוצים למנוע משני מליון אזרחים לבחור במועמד שלהם. |
|
||||
|
||||
אולי לא מלמדים אזרחות בחינוך הדתי? או שהוא פשוט לא היה בשיעור? ואלה עוד האופציות הפחות גרועות. |
|
||||
|
||||
הקטע הממש מרגיז עם עמית סגל, הוא שבשבוע האחרון הוא חזר כמו תוכי על המנטרה שכחול לבן רוצים להדיח את יו”ר הכנסת. לא משנה כמה פעמים רינה מצליח או אמנון אברמוביץ’ תיקנו אותו שבחירת יו”ר כנסת חדש זו לא הדחה, הוא המשיך פעם אחר פעם לטעון שרוצים להדיח את אדלשטיין. |
|
||||
|
||||
זה אלף בית של תעמולה - לחזור על השקר שוב ושוב עד שכולם יחשבו שהוא אמת, לא? |
|
||||
|
||||
נכוון! ראה ערך - ערוץ 2,ידיעות אחרונות,דוקטור יאיר לפיד,ובעצם כל מי שהוא 'מרכז' . כי כשאתה מרכז אתה חייב לשקר מהבוקר עד הערב,זה חלק אינטגרלי ממהות המירכוז של הפוליטיקה הישראלית. גם וגם. גם זועביז וגם יזבק. גם לדחוף את הראש במרכז האשכוליות כמו חולה מין וגם לשחק אותה איש אשכולות. מרכז.שקר. |
|
||||
|
||||
א. אני חושב שהשמירה על ראש פתוח בנוגע לעמית סגל הצדיקה עצמה. לי היה קשה מאד להאמין שגנץ יכרות את הענף הפוליטי עליו הוא יושב. זה נשמע יותר מדי כמו מסר תעמולה הישר מלשכתו של נתניהו. והנה התברר שדיווחיו של סגל היו נכונים. ב. גם אותי סגל מצליח להרגיז פה ושם. ציטוט: "מי זה האדמו"ר של החילוניים? אביב גפן?". תארו לעצמכם שדנה וייס היתה אומרת "מי זה האדמו"ר של אנשי הימין? אייל גולן?". אבל ההתבטאויות המזלזלות והחצופות הללו נפוצות כמו קורונה במגזרים של סגל. אם היו מנפים אנשי תקשורת בגלל התבטאויות כאלו, מן הסתם היו מטהרים את התקשורת ה-broadcast מכל המגזר שלו. ג. אני לא חושב שהאובייקטיביות של סגל היא ענייני או אפילו אם הוא מרגיז אותי או לא. לי חשוב שהידיעות שהוא מביא נכונות ומדוייקות. מעבר לכך כל אחד צריך לבחור את אנשי ואמצעי התקשורת שהוא בוחר להאזין להם. אם עמית סגל לא יקפיד שלא להרגיז את מאזיניו מחוץ למגזר, יתר על המידה, הללו מן הסתם יעשו לו mute. |
|
||||
|
||||
הידיעות שלו ובעיקר הפרשנויות שלו הן לגמרי מהפוזיציה. בערב הבחירות הוא כמעט רקד על גג האולפן משמחה על נצחון הליכוד המפואר (שהתברר אחרי שלושה ימים כתיקו במקרה הטוב (וגם זה לא החזיק מים הרבה זמן, אבל קורונה)). הוא הכי כתב חצר שיש, ואני לא אתפלא אגב לגלות שיש לו הדלפות ישירות מפי החוכמה (שלא לומר הנחיות במסווה הדלפות). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |