בתשובה להפונז, 16/03/20 11:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לזה כיוונתי כשכתבתי "זה לא לגמרי טריוויאלי כי האוכלוסיה הנבדקת משתנה". הנרמול לא פחות מוצדק אלא קצת יותר קשה לחישוב, אבל אני בטוח שזאת לא בעיה ממש קשה לציבור הפרופסורים שהרצאותיו בוטלו (למעשה בדיקות מדגמיות קל מאד לבצע כי אפשר לבדוק כמות גדולה של אנשים בכל בדיקה, חוץ מעניין המטושים). בכלל נראה לי שלא היה מזיק להקים צוות חשיבה של רופאים, ביולוגים, אנשי מדעי המחשב ומתמטיקאים ולפתוח בזריזות מעין "פרוייקט מנהטן" קטן (לא לדאוג, בלי מפגש פנים אל פנים) שייעץ איך לנהל את המשבר. אגב, מישהו יודע מה עלה בגורלה של אותה הצעה של עדי שמיר שאפופידס הזכיר, הצעה שהעלתה אצלי את זכר החידה המוכרת על חביות היין המורעלות1. מי היה מאמין שהיא תהיה אקטואלית! ___________ 1- אפרט עפ"י דרישה, יש לי כבר נוסח כתוב שלה ששלחתי פעם למישהי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
____ פרט, פרט, יש לנו מלא זמן פנוי סגורים בבית, זה הזמן להפגת השעמום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה: המלך נהנתניהו הראשון עומד לערוך משתה ענק אליו יוזמנו כל השועים והגבירים בממלכתו, וכן נציגים בכירים מארצות העולם. אלף חביות של יין עומדות מוכנות לקראת הארוע המרנין. יום לפני המשתה מגיע אליו בבהילות ראש השב"כ ומספר כי ידוע ממקורות מהימנים ביותר שאויבי המלך הסמולנים הצליחו להרעיל חבית אחת. ולא סתם, אלא ברעל המיוחד "ליצמניום כתרתי", שהוא קטלני במידה שאפילו טיפה קטנטנה ממנו הורגת. תכונה נוספת של הרעל הזה היא שהוא חסר ריח וטעם, אינו ניתן לגילוי בשום אמצעי שמוכר בממלכה, והמורעל אינו חש בשום סימפטומים במשך 24 שעות ומיד בסיומן הוא צונח ומת כזלזל על הגדר. "אבוי,” אומר המלך, "לא נוכל להרשות לעצמנו לסכן את שלומם של המוזמנים הנכבדים, זה עלול לפגוע במוניטין ולהוריד את דרוג האשראי שלנו. מצד שני”, הוא מוסיף, "אני לא מתכוון לערוך משתה בלי יין, שכמוהו כאייל ללא תגובות, ואין סיפק בידנו (ככה הוא מדבר המלך הזה) להשיג כמויות נאותות של יין חליפי בזמן העומד לרשותנו מאחר וההזמנות התכופות של מלכתנו רוקנו את המלאי בכל הממלכה, וכבר שבועיים אני לא מצליח להשיג את מילצ'ן בטלפון. ומה נעשה?” שר המשטרה גלעד טרדן קופץ לעזרה: “הבה ניתן לעוכרי ישראל הנידונים למוות, שממילא אינם מביאים שום תועלת, לטעום מן היין. מאחר והמשתה עומד להתחיל רק בעוד קצת יותר מ-24 שעות, יש לנו מספיק זמן”. מצויין! נהדר! נפלא! רק בעיה אחת קטנה. הסוהר הראשי מודיע שאין מספיק נידונים למוות לאספקה מיידית, ואין מספיק זמן לארגן כמה משפטי בזק שיגדילו את המספר הזה במידה מספקת, מה עוד שבתי המשפט יצאו לחופשה מיוחדת. מאחר והרבנים הראשיים עסוקים בבעיות אחרות, מתמטיקאי החצר נקרא לייעוץ. "כמה נידונים למוות יש בכלל?" הוא שואל. "מעט, מעט מדי," גונח הסוהר "הרבה פחות מאלף" "כמה בדיוק?" שואל שוב הפרופסור "אתה יודע שאני אוהב לקבל נתונים מדוייקים". "ובכן" אומר רב הסוהרים "אחרי חגיגת ההוצאות להורג הפומביות של השבוע שעבר, אני חושש ש... אני חושב ש... כן" הוא מעיף מבט אחרון בדף שבידיו "עשרה. רק עשרה. השארנו כדי שיהיה מניין" "עשרה?" צוהל המתמטיקאי "זה בדיוק מה שאנחנו צריכים!" והוא מסביר להם בקצרה מה עליהם לעשות. "עכשיו אם תסלחו לי" הוא אומר "אני אמשיך לעבוד על האלגוריתם שלי לפירוק מספר בן 400 ספרות לגורמים בשנים עשר צעדים קטנים. מה עושים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה המתמטית טרוויאלית. המצפונית קצת פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה איש מחשבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרים החידה לא כל כך קלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי זה התשובה באמת טריויאלית :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המצפון שלך גרם לך להתחיל את ספרור החביות מאפס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באינסטינט כן. אבל די ברור שעדיף למספר מאחת ולהרשות לאפס לסמן שמשהו השתבש בניסוי. פרנואידים מושבעים יכולים להימנע מכל אחת עשר המספרים המיוצגים בביט אחד או פחות (ואולי גם הסדיסטים שירצו לראות לפחות שתי אסירים מתים בסוף הניסוי, כי שכחת לציין שהשורדים יקבלו חנינה על הצלת חיי המלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משווה את החבית המורעלת שלך ומעלה בעוד חבית מורעלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה עם מעצבן אתם, המתמטיקאים. תמיד, ואני מתכוון תמיד, כשאני כבר מצליח להבין משהו ע''י ניצול מכסימלי נדיר של כל הנוירונים שעוד מתפקדים איכשהו, בדיוק ברגע בוא אני מרשה לעצמי חיוך בלתי נראה של סיפוק, מישהו מכם חייב להגיד ''עכשיו בוא נחשוב על המקרה הכללי'' או משהו דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איך טכניקה כזו משפיעה על הדיוק של הבדיקות (שני סוגי הדיוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מעניין. מן הסתם היא מקטינה את הרגישות אבל אני לא יודע מספיק על הבדיקות כדי לנחש אם אפשר לטפל גם בבעיה הזאת באופן מתמטי. אם בדיקה שנותנת תוצאה חיובית נותנת גם ערך מספרי אזי לפי התפלגות התוצאות האלה אפשר לעשות אקסטרפולציה ולדעת כמה תוצאות חיוביות היו מתחת לסף הרגישות (החישוב אמנם קצת יותר מורכב ממה שנראה ממבט ראשון ואולי מצריך כמה איטרציות, אבל אני בטוח שיש הרבה אנשים שמסוגלים לחשב את זה בדקה וחצי). אם התוצאה היא רק כן/לא הבדיקה תיתן רק ערך תחתון למספר הנשאים, אבל גם זה משהו. ושוב אני נזכר במשהו ישן: ככרות הלחם של קושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ושוב אני נזכר במשהו ישן: ככרות הלחם של קושי. יכול להיות שהתכוונת לבאגטים של פואנקרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה. משום מה זכרתי שהסיפור הובא כדוגמא לאישיותו הבלתי מלבבת של קושי, אבל גוגל לא תומך בזיכרון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסיפור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי גרסאות, בהתאם לאופי הרצוי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |