 |
ראשית, אינני מוצא כינויי גנאי בטעם רע בדברי (למרות שאני מניח שטעם רע זה עניין של...טעם), אולם אף טעם רע יכול להילוות לטיעונים בעלי טעם, ואין זה פותר אדם אינטלגנטי מלהתמודד עימם. בטעם כמובן.
אתה הצעת "לא להקל היכן שלא צריך" בגיור, ולצמצם את חוק השבות. המגמה הכללית של דבריך היא להחמיר יותר בסינון יהודים, ולא לקבל את יהדותו של אדם כדבר מובן מאליו. מכאן נובעת ישירות הבעייתיות אשר אליה אתה מסרב עדיין להתייחס - מה הם בעצם אותם קריטריונים לסינון יהודים, והאם ייתכן שאתה עצמך כלל אינך עומד בהם? האם ייתכן שרוב אוכלוסיית ישראל, לו היתה נדרשת לעמוד בקריטריונים אלו, כלל לא היתה נמצאת כשרה מספיק? טענתי היא כי אינך מסוגל להגדיר תוכן אשר איננו דתי ליהדות (והקריטריונים לעליה לישראל אינם אלא היבט אחד של התוכן הזה), אולם אתה מסרב לקבל על עצמך את התוכן הדתי.
מה זו "זיקה" ליהדות? מכירים את התנ"ך ויודעים שני פסוקים מחז"ל? כל נוצרי בעולם יכול לקבל אזרחות ישראלית על סמך זה.
לבסוף, כלל אינני מאשים את היהדות בגזענות. להפך. אני טוען שהדת היהודית היא העומדת בבסיס "היהדות", ולא מוצא אתני משותף. כך, אתיופי ורוסי יכולים להיות שניהם יהודים, כשברור שהקרבה האתנית שלהם רחוקה מזו שבין ישראלי-ערבי-יהודי (הכל ביחד!) יוצא עיראק ובין פלשתינאי בשטחים. דווקא מי שמבסס את היהדות את אתניות ("אמא יהודיה", או קשר דם מרומז) מביא לגזענות יהודית.
השאלה במקומה עומדת - כיצד ייתכן שאנו דורשים כקריטריון אזרחות במדינה הזו קבלת משטר חיים אשר אנו עצמנו איננו מוכנים ונמנעים בפועל מלקבל אותו על עצמנו? האם אין הדבר מרמז על משבר זהות עמוק, הנובע מכך שכחילונים איננו מסוגלים למצוא כל תוכן לא-דתי ליהדותנו?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש