 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא לי גם לך לא יהיה, אה? לא הצלחתי להבין את הפואנטה של הרעיון, וזאת כשאני בהחלט לא מחזיק ברגשות עזים במיוחד לגבי ירושלים בכלל או מזרחה בפרט (אפילו להיפך). נכון לכרגע, ירושלים נמצאת בשליטתנו. נכון לכרגע, הנהגת המדינה הפלסטינית שבדרך רוצה שליטה על מזרח ירושלים. אז מה הפיתרון שלך? גם לא להשאר עם היתרונות של החזקת מזרח ירושלים, שהם בטחונים לדעת חלק ותיירותיים לדעת השאר, וגם לא להרוויח ממימוש הקלף של מסירת מזרח העיר לידי הפלסטינים. איפה הרווח כאן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן, מעין משפט שלמה שכזה (התלבטתי אם להזכיר אותו) אולם הפעם בחרנו באופצייה הראשונה - לא לי ולא לך. אילו יתרונות בטחוניים יש לעיר העתיקה? אמנם פעם נהגו אבירים להאסף במצודות אולם הזמנים השתנו... איני חושב שתהיה גם בעייה תירותית במסירת העיר העתיקה לידי הירדנים - אתה באמת חושב שאנשים יגיעו לעיר העתיקה ואליה בלבד? האם שמעת אותי אומר משהו על פינוי אזרחים? על שינוי בעלות על עסקים? איזה "קלף" בדיוק אנו מפסידים? בכל שאר הנושאים כנראה שיש הסכמות מוצקות (חילופי שטחים וכו') ורק ירושלים היא אבן הנגף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאלה שחושבים שהיתרונות הם בטחוניים, אבל יש גם כאלה, ודעתם ראויה להתחשבות בדיוק (לצערי) כמו דעתי או דעתך. היתרונות התיירותיים הם ברורים - החל ממלכודות תיירים ועד למלונות ומסעדות וכדומה, נוסף על העובדה שתיירים מישראל שירצו לבקר בעיר העתיקה יאלצו להוציא את כספם *החוצה* מהמחזור הכלכלי הישראלי, אל תוך המחזור הכלכלי של שכנינו. הקלף הוא קלף מיקוח כל עוד ההסכם לא נחתם ונסגר. הקשרים שלנו עם ירדן הם לא *עד כדי כך* קרובים וידידותיים, וסביר לא ישארו חמימים כמו שהם עכשיו עם עלית הדיקטטור הבא שם. מה ההבדל, מבחינתנו ולטווח הארוך, בין שליטה ירדנית במזרח ירושלים או בין שליטה פלסטינאית על מזרח ירושלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא פרט, הרחב והדגם על היתרונות הבטחוניים בשליטה במצודה הנקראת "העיר העתיקה". איני מתכחש ליתרון התירותי בירושלים, אולם כמה ממנו באמת הולך למדינה? אני שב ומזכיר שהרעיון שהצעתי כולל בסך הכל שינוי המעמד הריבוני, לא אמרתי כלום לגבי אזרחותם של אנשים או שינוי הבעלות על רכוש. אני לא רואה את הפגיעה העצומה בכלכלה הישראלית שמשתמעת מדבריך. אשר לקשרים עם ירדן, מדוע אתה חושב שיעלה שם "הדיקטטור הבא"? במשך כ-80 שנה מוכיחה הממלכה במזרח יציבות מופלאה, לא רצח המלך עבדאללה הראשון ולא ארועי ספטמבר השחור הובילו לעשרות ההפיכות שקרו במדינות ערביות אחרות - אפשר לומר שירדן היא אפילו מעין "אי של יציבות" במזרח התיכון הגועש והרוגש (למי שלא מכיר את ההפיכות בעירק ובסוריה בשנות החמישים והשישים). אשר להבדל בין ירדנים לפלשתינאים - כן הנקודה היא בדיוק הציבור הישראלי (ומישהו כאן כבר עלה על זה). אני מזמין אותך לערוך סקר בקרב בני משפחתך, קרובים וידידים ולראות מה הם מעדיפים. אמנם מאז שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים, אך אני מוכן להתנבא על התוצאה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרתי שאני לא חושב שהאלמנט הבטחוני הוא משמעותי במקרה זה, אך ברור שיש תוספת סיכון במסירת שטח הגובל ישירות בעיר הבירה שלנו לידי ממשל זר, שעד לאחרונה היה נחשב לעוין. לדעתי, החזקת מזרח ירושלים לא שווה את המחיר שלה, אבל חלק (אם לא רוב) הציבור הישראלי חושב אחרת. אני לא זוכר את הפרטים, ואני בטוח שאם אנסה לשחזר אותם מזכרוני רק אזכה למטר של תגובות נזעמות על שכתוב ההיסטוריה, אבל בית המלוכה הנוכחי בירדן לא בדיוק זכה למוניטין של שליטים עדינים ורחומים במיוחד. העובדה שהתקשורת הישראלית נוטה לשכתובים הסטוריים מדי פעם נוסח ארוול לא תגרום לי לשכוח את הדמות של ירדן שהוצגה בפנינו לפני השלום, וגם לא תשכיח את הדמות של ישראל כפי שהוצגה בפני הירדנים לפני השלום. מדינות ערב ככלל ידועות בתחלופת העריצים שלהם, ולך תדע מי יהיה זה שינשל את עבדאללה או את יורשו מן המלוכה. בכל מקרה, על מונארכיות אי אפשר לסמוך יותר מדי, בטח שלא לטווח הארוך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |