בתשובה לקונשטוק, 08/03/20 21:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדיון התחיל בזה שאני אמרתי שאולי הגיע הזמן שגם אנחנו בשמאל נתחיל לשחק מלוכלך. ברקת אמרה ''כבר שיחקנו מלוכלך, למשל בהתנתקות''. אני אמרתי, ואני עדיין טוען שזה מאד משונה לתאר את ההתנתקות כתרגיל מלוכלך של השמאל, כאשר היא בוצעה בזמן שלטון הימין, על ידי הסמן הכי ימני במיינסטרים הישראלי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אולי מהזווית הזו התיאור שלי עקום, אבל מוקד הדברים היה תגובת הימין. ולצורך העניין, הימין העמוק "השתולל מזעם" כפי שכתבת בתגובתך הראשונה. תגובה 714038 אני לא מקלה ראש בהשתוללות הימין, זה עוד פצע בחברתנו הפצועה, אבל שוב, לפעמים אין ברירה וצריך פשוט להמשיך באיזה שהוא כיוון, כי המחיר של סטגנציה ממושכת חמור יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יכול שלא לראות את הקשר בין דבריך להתנהגות של כ"ל. אין לי שום רשות למקם אותך במקום שהוא לא בהכרח מקומך, אבל שורת השיר המנקרת בראש היא של רחל: גם משאי עמסתי כמוה, רב וכבד מכתפי הדלה. אי אפשר להגיד שהעם בחר להטיל את המלאכה על "אנשינו". למעשה האיש שעליו הוטלה המלאכה "להמשיך באיזשהו כיוון", הוא ב. נתניהו ובני בריתו. אם את מתנדבת להדחף מתחת לאלונקה בלי תמורה, הם ישמחו להעמיס אותה על כתפך ולא אתפלא גם אם ינטשו אותך שם לבד ויכבדו אותך בקללות נאמנות אם תיפלי. משנת אבות היפה אומרת "וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. []. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ." מאחר ובעל מלאכתך ממש לא נאמן, מן הראוי לעסוק בבניית המפלגה הסקטוריאלית שלך שתנסה להגן עלייך אישית ולא להעמיס על עצמך ועל עצמנו מלאכה שממילא לא עלינו לגמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל לא אמרתי שהעם בחר להטיל את המלאכה על ''אנשינו''. אמרתי שבמצב הנוכחי, אם מישהו צריך ליטול על עצמו את המלאכה של הרכבת קואליציה, אני מעדיפה כמובן שזה יהיה הצד שאני מאמינה בדרכו. ובראותי רואה שהצד הזה מהסס, מול הנחישות וחוסר המעצורים של הצד השני, כתבתי מה שכתבתי. השאלה ''במי בחר העם'' נכנעת להסטות עקרות של הדיון (כן, אני יודעת שאנחנו בדמוקרטיה). רצון העם יצר מין הרכב מנדטים מעורב, מפולג ומילכודי שכזה. אז כעת צריך להרכיב קואליציה מכל זה - כך פועלת שיטתנו. ולא להתכתש לגבי גודל המפלגה, גודל הגוש ומה כתוב על הפתק (ההתכתשות היא ספין). (זו בערך גם תשובה לפונז, מתנצלת אך מלאכתי האישית, במובן פרנסתי, מכבידה ועמוסה מהרגיל היום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל ''ובראותי שהצד הזה מהסס'' כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין את הנחת היסוד הדי נפוצה היום שמנוסחת במשפט האחרון שלך. אם המכונית שלך מתדרדרת במדרון תלול ונעצרה באמצע, גם אז תחשבי שעדיף שתזוז לאיזה כיוון, למעלה או למטה, העיקר שלא תישאר בסטגנציה? אם המחיר של יציאה מהסטגנציה הוא סיפוח חד צדדי והקמת מדינת אפרטהייד מוצהרת ומשיחית (לשיטתו של צד אחד נניח), או החזרת כל השטחים על פי ועדת פיל מ-47 (מצד שני) והתפרקות מנשק גרעיני, האם עדיין זה עדיף על סטגנציה? (עם זאת, כדאי להזכיר שהסטגנציה היא קצת לא סימטרית - היא משאירה על כנה ממשלת ימין שמתנהגת לא כפי שממשלת מעבר אמורה להתנהג, אלא כשליטה מוחלטת ללא עוררין שמותר לה לקחת החלטות הרות גורל למרות שאין לה שום לגיטימיות סבירה מהציבור). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |