|
||||
|
||||
כבר זמן מה אני מתעניין בטיב הקשר החילוני לירושלים. במושג 'הקשר החילוני', אני מתכוון להסכמה רחבה בישראל (כפי שהיא נראית), לכך שעל ירושלים להשאר שלמה בריבונות ישראל. כמובן שהכוונה היא לעיר העתיקה בעיקר. נראה לי מתאים עתה לשאול את הקוראים, כיצד, (ומדוע כך) הם חושבים על ויתורים בריבונות בירושלים? הדבר מעניין במיוחד נוכח המאמר. האם מדובר בויתור על ריבונות (לטובת שטח בינלאומי או ירדן)? מדוע אם כן ויתור זה נראה סביר, בעת שמנגד ויתור ריבונות לפלסטינאים זוכה להתנגדות רבה? עניין נוסף. נראה כי למעשה אין ישראל מעוניינת בשליטה מלאה בהר הבית. אפשר שהדבר נובע מתוך פחד מהתחזקות המחנה הדתי, נוכח התקרבות האפשרות לבניית בית שלישי. נקודה זו, יחד עם הקודמת, חשובות, משום שהן מובילות למסקנה, שישראל בהכרח תוותר על זכויות דתיות בהר הבית, אולם תמנע מהחלת ריבונות פלסטינית מלאה שם. ואם כן, הברירה היא שלטון דתי ואולי מוניציפלי - פלסטין או ירדן? אך כיון שאיני בקיא בעינין הוואקף, ובין אם בכלל ניתן לשייך שלטון דתי - לירדן או לפלסטינאים, אתיחס רגע לעניין הריבונות. לירדן כריבון במזרח ירושלים והר הבית מספר יתרונות. לדוגמא: השלטון בירדן. השליטה הדתית באיזור רגיש כהר הבית, משולה לשליטת מצרים בתעלת סואץ. שינוי דרסטי במצב, ע"י, למשל מניעת כניסה של יהודים להר (באם היא תתאפשר לפני כן), יביא להתלקחות הסכסוך. שינוי זה יכול לבוא בעקבות שינוי שלטון ברשות, או אפילו בעקבות התחזקות של גורמים קיצוניים. אולם לירדן גם מספר חסרונות. ראשית כל, סביר להניח שהרחוב הפלסטינאי לא ישאר מרוצה מכך. הם יראו בהעברה לירדן שנאה כלפי פלסטינאים בפרט. מצב זה יחזק את הגורמים המתנגדים לנורמליזציה עם ישראל, ואינו בריא בכלל לשלום. שנית, וחשוב מכל, ירדן תשלוט בשטח לא לה. מרבית המתפללים בהר, יהיו פלסטינאים. לא ברור כלל באיזה אור יראו אלה את השלטון הירדני, לאור ההיסטוריה של יחסי ירדן - פלסטינאים ומצב הפליטים העתעדי והלא ברור בירדן. אם כן אפשר שבמצב מסוים, יפסיקו המתפללים לסור למרות הירדנים (גם אם ניתן לירדן להכניס לשם את הצבא), והנה שוב ניצתה כמיהת הפלסטינאים לריבונות פלסטינאית בהר. מצב, שישראל רק תפגע ממנו. אם אכן הבנתי נכון, ודובר במאמר על ריבונות ירדנית, הרי שהאמור לעיל די בו כדי להווכח, שאין זה פתרון של ממש. ושוב אנו נותרים עם רק שתי אופציות - ריבונות ישראלית, או, פלסטינאית. |
|
||||
|
||||
ראשית, לא אמרתי שום דבר על ויתור על זכויות דתיות, להיפך, אני חושב שדוקא תחת שלטון ירדני יש סיכוי לשפר את הזכויות היהודיות בהר הבית - אולי אפילו תפילה במתחם ההר (למי שלא מתנגד לכך) אני שמח שעלית על הנקודה החשובה במאמר שכתבתי, ויתור לירדן חשוב גם במאבק על דעת הקהל בציבור *הישראלי*. אני חושב (ואם אחרים יענו ל"מיני סקר" שיזמת) שלרוב הישראלים קל יותר לוותר על ריבונות בהר הבית לטובת ירדן מאשר לפלשתינאים. הדבר נעוץ במתח הרב השורר בין ישראלים לפלשתינים והכנסת גורם חדש - הירדנים - תאפשר לכל צד לרדת מצמרות האילנות אליהם טיפס. אשר לשביעות הרצון והכמיה של הרחוב הפלשתיני - איני בטוח. נראה מה תהיה דעתם 10-20 שנים קדימה (בהנחה שהצעתי תתקבל). אך מדוע אתה סבור שעיקר המתפללים יהיו פלשתינאים? פתרון הסכסוך משמעו הסכם שלום אזורי, מדוע שמוסלמים מכל המדינות (ירדן, סעודיה, מצרים, you name it) לא יגיעו לתפילות בהר הבית כמו שיהודים מכל העולם מגיעים לכותל? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |