|
||||
|
||||
עכשיו שהעלאת את הכיוון, לזהות מגעים של חולי קורונה זו בעיה ממש פשוטה בערת איכון סלולרי. זו גם הפרה מסיבית של פרטיות, אבל אם לא עושים את זה זה בטח מסיבות פרוזאיות יותר. אני מניח שאם השימוש יהיה התראה לאנשים שהם שהו שנוכחות חולה פרק זמן משמעותי ושילכו להבדק, זה סביר. לדווח למשרד הבריאות שמית על אנשים ששהו הרבה זמן ליד חולה ושהרבה אנשים חשופים להם (כמו נהגי אוטובוס) זה כבר קשה יותר לאיזון. |
|
||||
|
||||
בארץ מתחקרים כמו בחו''ל ומוצאים את כל המגעים של הנשא, אבל להבדיל מחו''ל, במקום לערוך להם בדיקה שתתן תשובה בינארית, שולחים אותם לבידוד. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שמוצאים את כל המגעים של הנשאים, זה מה שאיכון סלולרי צריך לפתור. כרגע המדינה מפרסמת בתקשורת איפה הסתובבו הנשאים. כנראה שלא כל האנשים שהיו בסביבתם קוראים את כל הידיעות. בוודאי שזה לא יחזיק מים במספרים גדולים יותר. ברגע שממשתמשים באיכון סלולרי, אפשר לדעת מי היה בקרבת הנשא פרק זמן ממושך לאחרונה. למה שולחים לבידוד ולא עושים בדיקה באמת? היא לא אמינה? פשוט לא מספיקים לבדוק מהר? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג. אולי אין להם הרבה ערכות, אולי זה יקר. ניסיתי להתקשר אבל אין עם מי לדבר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |