 |
הם בוחרים שלא תוצג לפניהם הבחירה. הם לא דורשים מהפוליטיקאים שלהם להציע את זה ולדרוש את זה ממדינות אחרות. בארה"ב עד היום הבוחרים לא פעלו למען האקלים (אובמה היה חלש מאד בנושא). באירופה אני לא מכיר ראש מדינה שקורא, למשל, להנהיג מס פחמן בכל מדינות האיחוד שתמורתו תחולק בחזרה לאזרחים (עם פיצוי ליצואנים וקנס ליבואנים ממדינות שלא מנהיגות מס כזה). בפורומים הבינלאומיים הם מתקשקשים על מנגנונים עקומים של כל מיני שווקי קרדיטים שבהם מדינה יכולה למכור לאחרת זכויות זיהום, דברים שאפילו אם יופעלו אי-פעם ספק רב אם יצמצמו את הפליטות בהקף משמעותי. גם במדינות שחפשיות מכבלי גושי הענק לא מציגים תכניות התמודדות רציניות. בריטניה היא אולי היחידה שמסוגלת להציג התקדמות אמיתית; אוסטרליה, קוריאה, יפן, קנדה ואחרות לא עושות הרבה אם בכלל. בכל מקרה, המשותף לכולן הוא הפחד מהמלה "מס". ברגע שהאזרח צריך באמת להכניס יד לכיס ולשלם הוא מתנגד לתכנית. כל עוד זה המצב אז אפשר בהחלט להגיד שהוא מעדיף להעמיס את התשלום על צאצאיו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש