|
||||
|
||||
אתה קצת מזניח את האלמנט שהטכנולוגיה כמעט תמיד נמצאת בצד של ה"רעים". הוליווד מאד מחלקת את העולם לשחור ולבן, ואיכשהו ברוב המקרים הטכנולוגיה נופלת בצד ה"שחור". וכשזה "טרנד", יש בזה אפקט טכנופובי מצתבר. נוסף על כך, הוליווד מחויבת לקהל אחד עיקרי, וזה צופי הקולנוע וקוני המרצ'נדייז. אולפני הסרטים עושים מספיק כסף כדי להיות בלתי-תלויים כלכלית. הם מובילים את הטון, לא נגררים אחריו. (יש אולי משהו להגיד על תרבות שאחד הכוחות הכלכליים המובילים בה הוא תעשיית האשליות, אבל זה לא המקום...) אני לא יודע להגיד מה בה קודם: הקהל - רובו בני טיפשעשרה - או המסר ההוליוודי. אבל להוליווד יש מספיק עוצמה כדי להיות "שופר" בזכות עצמה. |
|
||||
|
||||
שיבוט זה מקרה מיוחד(אבני הבניה של האדם) והפחדים מהשיבוט צריכים לקבל קטגוריה נפרדת מהפחדים הרגילים מטכנולוגיה. טבעי ומובן שהאדם חושש בעניין זה (למרות שחשש לא מצדיק אטימות וסלידה עיוורת). פחדים זה לפעמים דבר בריא שמגביר עירנות וזהירות (זוהי מהות התת-ז'אנר "הסיפור הדיסטופי" במד"ב). לכן, הדיון הספציפי בנושא השיבוט יכול להמשיך במאמר החדש (והמצוין) באייל. אך האם הסרטים המדוברים הם באמת טכנופוביים? מטריקס : הטכנולוגיה נמצאת בשני הצדדים. ההאקר שמשתזרק למטריצה ומפגין יכולות שליטה בטכנולוגיה מוצג כמשהו *קולי*. עליו ללמוד לשלוט בטכנולוגיה ובתודעה שלו על מנת להביס את אויביו. עיר בני האדם (ציון) היא טכנולוגית (נראה אותה בפרקים הבאים). הספינה והציוד בה הגיבורים משתמשים היא טכנולוגית. בכלל, האנשים שהכי אהבו את הסרט הם גיקי המחשבים למינהם. אני לא חושב שהם שאבו מהסרט לקחים טכנופוביים אלא להיפך. טרמינטור 1: המכונות הטכנולוגיות כנגד האדם (המשתמש גם הוא בטכנולוגיה לשם הבסת המכונות, אפילו במכונת זמן). טרמינטור 2: המכונה הפעם לומדת להיות אנושית ומגנה על האדם. בסרט אין עמדה טכנופובית מובהקת למרות שאחת הדמויות כן מחזיקה בעמדה טכנופובית+אנטי גברית (האם אשר ננזפת בשלב מסוים ע"י בנה בגלל עמדה זאת בדיוק). מלחמת הכוכבים: לא יעזור כלום, חרבות האור הן נשק טכנולוגי לחלוטין (נשק מתקדם יותר מרובי לייזר). גם אם הסרט מנסה להיות טכנופובי, הוא נכשל בכך לחלוטין ע"י סתירות אלו. הסרט הוא פח אשפה של רעיונות שונים וסותרים. כל דבר שהוסיף מספר שורות לתסריט, נכנס פנימה, כמו סלט. שיבוטים זה דבר שמופיע בכותרות באמריקה ולכן הוא השתרבב. לא צריך ליחס לשירבוב שכזה חשיבות כאשר הסרט מפגין גם רעיונות המנוגדים לטכנופוביה. האם אתה יכול להביא דוגמאות טובות יותר לסרטים טכנופוביים(אלה למעלה הם לא כאלה לדעתי)? אני בטוח שיש כאלה בנמצא. יותר משטכנופוביה מופיעה בסרטים ובתרבות ההמון הרגילה, לדעתי, היא מופיעה בקרב חוגים פסודו-אינטלקטואלים בטלויזיה וב"הגות" הפופולרית*. שים לב לשידורים הפסודו-מדעיים הרבים בערוץ-8 בכבלים אשר דואגים להראות את הטכנולוגיה דרך המשקפיים הטכנופוביות (הם עושים זאת עם קורטוב של מוזיקת רקע מפחידה ומניפולציות זולות אחרות. לא ראיתי הרבה תוכניות רציניות בערוץ הזה). ------------------------ * כל גל ספרי הרוחניות ה"ניו אייג'ית" למינהם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שבניתוח של "מטריקס" פיספסת את הנקודה העיקרית: המכונות השתלטו על העולם. כל השאר זה רק פרטים... סרטים רבים לא אמורים להיות טכנופוביים, אבל הם בפירוש יוצאים כאלה. הדוגמה הטובה ביותר היא כנראה "2001". קלארק טען תחת כל עץ רענן ש"האל 9000" לא היה אשם: הוא קיבל קלט סותר, ולכן פעל כפי שפעל. המתכנתים אשמים. אבל מבחינת מרבית הצופים, ההסבר פשוט הרבה יותר: המחשב השתגע, ורצח אנשי צוות. |
|
||||
|
||||
פרטים חשובים ולא מבוטלים. אי אפשר להאשים סרט אם הצופים לא הבינו אותו. למה אתה מניח שרוב הצופים קלטו את הסרט בצורה פשטנית? (אני יודע שלהניח שאנשים הם טמבלים זה מאוד פופולרי היום, אבל בכל זאת?) |
|
||||
|
||||
זה מה שקלארק טען פעם. |
|
||||
|
||||
האל לא בדיוק קיבל קלט לא נכונון הקלט היה נכון אך הוא היה חסר כלומר לא היה מה שיפקח עליו וחוץ מזה אפשר לפרש את מה שקרה לו מנקודת מבט שונה אוליי זו ההשפעה של המנוליט היא זו ששיגעה אותו אוליי הוא השפיע על האל באותה צורה שהמנוליט השפיע על כל צורו החיים גרם להם להתפתח אוליי המנוליט גרם גם להאל להתפתח ולהיות מודע לעצמו ולצרכיו, אי אפשר לדעת |
|
||||
|
||||
ימי הביניים נתפסים/נתפסו בינינו כימים של בורות אמונות תפלות וכו'. צוין פה שבזמנו האדם פחד מאלוהים והכנסיה. עכשיו הוא פוחד מהאח הגדול (לפחות חלקם). אפשר לראות בימי הביניים תקופה של אובדן ידע ומשמעות (לאחר יוון הרעיונית ורומא המסודרת), יש אסכולות הטוענות שהחברה בה אנו חיים (במערב) היא פרסומית ושיווקית שכל מטרתה היא למכור לאדם (הפשוט?) מוצרי צריכה. חברה כזו שוללת מחשבה של מי אנחנו ולאן מועדות פנינו, ובמקום שולחת אותנו לשופינג, לפסי הייצור של הוליווד, לפסי הייצור המוזיקליים וכו'. אפשר להבין את הטענה שאנו חיים על פס ייצור משולל משמעות. במידה זו אני אכן מוצא דמיון לימי הביניים, בהם המשמעות הייתה נסתרת וחוטא מי שינסה להשיגה (ולערער בכך על מעמד הכנסיה). הטכנולוגיה לטעמי אינה אשמה במצב (אני מזדהה עם חלקים נרחבים של העמדה שהצגתי על רגל אחת) ככוח מפעיל, אבל בשל האוטומטיות בה אנו חיים היא מסייעת להחמיר את המצב. השימוש בטכנולוגיה נגזר מהרעיונות החברתיים. לדעתי, בניגוד לימי הביניים, הרעיון הדומיננטי של ימינו הוא רעיון החופש והחירות, שהיות ואינו נתמך ברעיון הסדר (שכנראה היה המוביל בימי הביניים) הוא מאפשר חוליים דומים בסדר גודל אחר. לסיכום, אני סבור שצריך לעשות סינתזה של שני הרעיונות כדי להמעיט את הפעלת הכוח כגורם מרכזי בחברה (פעם כוח של הכנסיה, היום כוח של בעלי ההון). |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון, בסרט הראשון (Episode IV) אובי-וון קנובי מציין במפורש, שהוא נלחם (יחד עם אנאקין סקייווקר) במלחמת המשובטים. |
|
||||
|
||||
ובמסגרת התשיעולוגיה, אפשר לקרוא לפרק 4 "תקווה חדשה" - A New Hope. |
|
||||
|
||||
השם (כמו גם מספר האפיזודה) הופיע רק עם יציאתו של "האמפריה מכה שנית/חזרה" |
|
||||
|
||||
אני זוכר במעומעם סרט של ברוס לי משנות השבעים, שבו האיש הרע ניסה לבנות לעצמו צבא של לוחמי קונג פו משובטים באיזה אי. מישהו זוכר יותר פרטים? |
|
||||
|
||||
גם בגירסא הישנה ולא רק במחודשת? קיבלתי תיקון. יכול להיות שהתסריטים כן מחושבים יותר ממה שחשבתי. רק חבל שהביצוע של הפרקים החדשים הוא כה זוועתי. |
|
||||
|
||||
נראה שאת הדוגמאות הכי טובות שלי פסלת. איני מסכים עם הטיעון שלך כי "גם הטובים משתמשים בטכנולוגיה ולכן הסרט אינו טכנופובי". זהו טיעון שקול ל"גם הטובים הורגים אנשים ולכן הרע אינו רע רק כי הוא רוצח המונים". לדעתי הניואנסים הנ"ל נבלעים בחלק היותר גדול, שבו הטכנולוגיה השתלטה על העולם והתחילה לחסל אנשים (המטריקס, טרמינטור, מכסח הדשא 2 ושות'). עוד? פארק היורה, למשל. ghost in a shell גם לא חף מפשע (דווקא אחד הסרטים האהובים עלי). וזכור לי אפילו זיבלון אחד שבו השטן מנסה להשתלט על העולם בעזרת קסדות virtual reality. אם כי את המרכזיים והבולטים כבר הזכרנו. ובקשר לניו-אייג': אין לי שום דבר טוב להגיד על התופעה הביזארית הזאת. שילוב של אסקפיזם עם טכנופוביה טוטאלית. אם כי היקף התופעה מעיד כאלף עדים על עלית הטכנופוביה. |
|
||||
|
||||
אכן יש מידה מסוימת של טכנופוביה* בסרטים אלו, אך לא טכנופוביה קיצונית. למרות זאת, לדעתי, יש תפקיד חשוב ובריא לסיפורי הדיסטופיה הטכנולוגית. לא צריך להקיש מהם מיד שהטכנופוביה פושטת בקרבנו. כמו ששאלתי קודם, האם היית מיחס לסיפורי דיסטופיה-טכנולוגית של אסימוב משמעויות טכנופוביות? ------------ *או חשש מטכנולוגיה, פוביה זאת מילה חזקה מדי לטעמי. פוביה מיצגת פחד בלתי רציונאלי לחלוטין. במקרה של טכנולוגיה, יש לפעמים סיבות ראציונליות לחשש מסוים. אני מאוד מפחד מפצצות אטום למשל. |
|
||||
|
||||
מענין שאתה מזכיר דווקא אותו. אכן יש מקום לדיסוטופיה טכנולוגית. אולם אין מקום לפחד אי-ראציונאלי. וברוב המקרים, אין הסבר רציונאלי לזוועות הטכנולוגיה הנ"ל. הדוגמה הכי טובה ובולטת: השתלטות של בינה מלאכותית על העולם. איזה שטויות! מחשבים חושבים מה שאומרים להם לחשוב. אם כל אותם "מחשבי על" מטרמינטור והמטריקס היו מקודדים עם שלושת חוקי הרובוטיקה, אגב אסימוב, כל גיבורי האנושות היו נשארים מחוסרי עבודה. אף אחד לא מספיק טיפש בשביל להעניק למחשב-על רצון חופשי ואז לתת לו אמצעי ייצור. לא דרוש יותר מדי ידע במחשבים כדי להבין שאין שום בעיה למנוע מראש ניסיונות השתלטות כאלה. לכן כן, הסרטים הנ"ל מייצגים פוביה ולא דיסטופיה. אין להם אחיזה במציאות. |
|
||||
|
||||
הזכרתי דווקא אותו במכוון. הוא ממש לא היה טכנופוב ועדיין יש לו מספר (אמנם מצומצם ביחס לכלל עבודתו, אבל בכל זאת) של סיפורים שעל פי הגדרותיך הם טכנופוביים (לא פחות ממטריקס וטרמינטור). בינה מלאכותית שמשתלטת על העולם זה אכן שטויות, אבל זה בסיס לכמה סיפורים ממש יפים ומענינים במד"ב. אנחנו לא בשנות ה-30 עד 50 של המאה ה-20. המד"ב ממזמן לא מחויב ל"אחיזה במציאות". הגדרת המד"ב היא רחבה מכך. המד"ב גם משתמש במטפורות, דימויים ושאר כלים ספרותיים בסיפוריו. אני לא חושב שהמסר של טרמינטור 2 למשל הוא : "המחשבים ישתלטו עליכם, היזהרו!". הטכנולוגיה והמיחשוב הם לא המסר של הסיפור הם רק הכלים להעברתו. נושא הסרט הוא האדם, לא הסכנות שבטכנולוגיה שלו. אבל על פרשנות כנראה קשה להסכים. לגבי חוקי הרובוטיקה : חוקים נועדו בשביל שיפרו אותם. ברוב סיפורי הרובוטים של אסימוב, חל שיבוש מסוים (מסיבות שונות ומשונות) בסדר הטוב אותו אמורים היו לספק שלושת החוקים. סיפור בלי סכנות וחששות הוא אולי לא "שטויות" והוא בעל "אחיזה במציאות", אבל הוא נורא משעמם. |
|
||||
|
||||
סרט אחד או שניים "ללא אחיזה במציאות" הם מד"ב. מקובל עלי שמד"ב אינו מחויב לאחיזה איתנה במציאות. אבל גל של שוברי קופות המבוססים על ההבלים האלה זה כבר תופעה החורגת מהז'אנר. אם ברור שהרעיון מופרך, ושהוא לצורך יצירת עלילה בלבד, למה כ"כ נדבקים אליו? |
|
||||
|
||||
למה זה חורג מהז'אנר? בספרות המד"ב יש סיפורים רבים אשר משתמשים ב-SETTING מד"בי1 קלאסי (פלישה מהחלל, השתלטות המכונות, סוף העולם, חברות דיסטופיות ובכלל כל דבר מוכר מהמד"ב). קיים שימוש ב-SETTINGS (לפעמים) למרות שהם משמשים רק כרקע או תפאורה לסיפורים עצמם. לפעמים ה-SETTING הוא לא העיקר. ראה בכך בגרות מסוימת במד"ב הפוסט-קלאסי. כמו שברומן היסטורי, לפעמים, התקופה ההיסטורית עצמה היא לא העיקר ולא המסר, כך גם בסיפורי מד"ב. יכול מאוד להיות, למשל, סיפור עתידני בחברה טכנולוגית-דיסטופית כאשר מסר הסיפור יהיה בכלל על היחסים שבינו לבינה ולא על טכנולוגיה. זה לגיטימי לחלוטין. זה עדיין מד"ב. "למה כ"כ נדבקים אליו" בקולנוע? אתה יודע כמה פעמים ב*ספרות* המד"ב "נדבקו" לרעיון בו מחשבים תבוניים משתלטים על העולם? אתה יודע כמה סיפורים מוצלחים ו*מאוד שונים זה מזה* הצליחו לכתוב בהיסטוריה של המד"ב עם ה-SETTING הזה? אתה רואה ברעיון משהו שטותי ומופרך. אני רואה ברעיון הרבה עניין ופוטנציאל לדמיון (למרות שהקשר שלו למציאות אכן מופרך). ------------------ 1 SETTING - אפשר לתרגם לעברית אבל השעה 01:10 בלילה ויש לי תרגיל באסמבלר להגיש... למי נשאר כח לחשוב... סליחה. 2 יוחזר "פנטסיה 2000" לדוכני העיתונים ויפה שעה אחת קודם (מישהו זוכר?). שם יש דיונים ארוכים בסוגיה : 'מהו מד"ב?' |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה! |
|
||||
|
||||
באתר הידען יש גם פרויקט פנטסיה 2000: |
|
||||
|
||||
נשאלת השלאה למה הסרטים האלה כ"כ מצליחים - ז"א למה אנשים (לא מחברים) כ"כ נהנים מהרעיון המטופש הזה. אולי כי הם בעצמם פוחדים ממחשבים? ובהצלחה בתרגיל באסמבלי. יהי ההקס עמך. |
|
||||
|
||||
כי אנשים אוהבים לראות מלחמות בין הטובים לרעים. הרעים, אם אפשר, צריכים לבוא מתוך ה''אחר'', ולא מתוך עצמם. סרטים על איש מרושע שצומח מתוך התרבות האמריקאית, למשל, יגרום לאמריקאים להרגיש רע עם עצמם. לכן, עדיף רשע שבא מבחוץ - גרמני, ערבי, בריטי, חייזר או רובוט - כולם ''אחרים'' מצויינים לסרטים. מבין אלה, רק שני האחרונים הם פוליטיקלי קורקט כיום, ורק במקרה האחרון אף אחד לא יתלונן על כך שהסרט תומך באלימות כלפי יצורים חיים (חייזרים זוכים להמון אמפתיה בעולם, אפילו אם הם אכזריים). רובוטים הם מטרה נוחה. הם גם מאפשרים יופי של אפקטים. |
|
||||
|
||||
בגרפיקה הממוחשבת של היום, הרבה יותר קל ליצור אנימציות של דברים מכניים מאשר ליצור אנימציה של בני אדם או יצורים אורגניים אחרים. הרובוט פשוט נראה אמיתי ואמין יותר על המסך, אז למה לא להשתמש בו? |
|
||||
|
||||
אבל זה שאנשים מתקינים חוקים בתוך רובוטים לא אומר שאנשים אחרים לא ינסו לבטל את החוקים הללו למטרותיהם. "אבודים בחלל", אם להתלות באילנות נמוכים למדי, נותן דוגמא למהלך שכזה. קח למשל את נושא שיבוט בני האדם - מדינות יכולות לחוקק איזה חוק שהם רוצים, אבל אם אדם מסוים חושב שיש לו אינטרס כלשהו לשבט אנשים, הוא יוכל למצוא את המקום ואת הדרך לעשות את זה - בעיקר אם המטרות הן מראש בלתי-חוקיות(*). (*) שיבוט אנשים למטרות בלתי חוקיות, פרט אולי לסחר בתינוקות, הוא רעיון מטופש ומופרך. אין לראות בדברי לעיל כאמירה כאילו לדעתי אפשר לשבט צבאות או היטלרים קטנים ואנטישמיים. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר ציינתי, נראה אותך מסיר את "אינטרנט אקספלורר" מתוך ווינדוס, לפני שאתה מנסה למחוק את שלושת חוקי הרובוטיקה מתוך מוח פוזיטרוני... ומיותר לציין שגם זאת משימה קלה יחסית ללהחליף BIOS, למשל. מה שאני מנסה לאמר זה שאין בעיה לגרום לכך שמחיקת חוקי הרובוטיקה תהיה קרובה לבלתי-אפשרית מבחינה טכנית. (ואולי כדאי להתחיל לעשות את זה, יחד עם תו-תקן. "מחשב זה שומר על שלושת חוקי הרובוטיקה".) בקשר לשיבוט: יחסי הניסיונות להלצחה כרגע (1 ל-100 ביצורים הרבה יותר פשוטים מבני-אדם) הופכת שיבוט בלתי-חוקי של אדם אחר לסעיף קל יחסית לרצח של 99 עוברים... |
|
||||
|
||||
כן. אבל בשביל שחוקי הרובוטיקה יבואו אל הפועל, על הרובוט להבינם (למעשה או לכאורה). אחרת, לחוקים אין משמעות והם לא מבטיחים את ההתנהגות הרצויה מהרובוט. לא הבנתי מה עושה את המוחות הפוזיטרונים משהו שהוא ראליסטי יותר מסיפורים סטייל המטריקס. רובוט תבוני, שבו קיימים חוקי הרובוטיקה של אסימוב, הוא דבר המתנותק מן המציאות לפחות כמו רובוטים המשתלטים על העולם. למרות שמדובר ב''שטויות'', שני הרעיונות הללו הם כמובן חומר טוב לסיפורים. מבחינתי זה מספיק טוב. |
|
||||
|
||||
נקודת המוצא שמרגיזה אותי במטריקס, ומבדילה אותו מסיפורי אסימוב, היא שטכנולוגיה היא דבר שמשתבש באופן טבעי. אין שום הסבר למה לא ננקטו אמצעי זהירות מתאימים (כמו שלושת חוקי הרובוטיקה) או איך הם השתבשו. ההסבר מסתכם ב"זה טכנולוגי, זה השתבש וברח, וזה רע". אותה רמה של "הסבר" שמקבלים בסרטי האימה הכי גרועים. הקלות שבה מתקבל ההסבר "טכנולוגיה = לא מובן = רע" מלמדת לדעתי על נקודת מוצא טכנופובית. גם סיפורי אסימוב לא מניחים עולם מושלם, אבל הם מתעסקים בניתוח יותר סביר של המצב: טכנולוגיה חדשה תצריך אמצעי בטיחות חדשים, שיגררו דילמות חדשות. לא יותר סביר שיוצרי האינטיליגנציה המלאכותית הכל-יכולה מהמטריקס ינקטו אמצעי זהירות נגדה? הפשטות שבה מציגים תקלה בכזה סדר גודל מלמדת על חוסר אמונה טוטאלי בטכנולוגיה ויוצריה. |
|
||||
|
||||
אולי הפשטות שבה מציגים תקלה בכזה סדר גודל מלמדת שתקלה זאת היא לא עיקר הסרט? אולי היא בעצם הפרט הטכני אשר עוזר לשזור יחדיו את הרעיונות העיקריים והחשובים יותר שהסרט רצה להתעסק בהם? בסיפוריו של אסימוב הנושא הוא הבינה המלאכותית. במטריקס הנושא העיקרי הוא התערערותה של המציאות וההתפכחות מחיי-חלום אל מציאות בלהות. אני לא חושב שהרעיון העיקרי של הסרט הוא הסכנות שבבינה המלאכותית ולכן הנגיעה ברעיון זה היא מרופרפת. לא כל סיפור מד"ב חיב לעסוק בנושאים בהם עסק אסימוב. השאלת רעיונות ואי פיתוחם לשם פיתוח רעיונות אחרים הוא אקט לגיטימי הן בספרות בכלל והן במד"ב בפרט (גם בקולנוע). אם מרכז הכובד הרעיוני של הסרט הוא הדיסטופיה הטכנולוגית אז אני מסכים שהסרט נכשל משום שהוא נוגע בכך באופן שיטחי ולא ממצה. אני פשוט חושב שהמסר "Technology is bad for you. MMMMkay"* הוא לא מסר הסרט. הרעיון המרכזי, לדעתי: בקונטקסט של הסרט(משל): מה אם התחושה שהמציאות העירונית/מודרנית/קפיטליסטית הסובבת אותנו היא אבסורדית ו*הזויה*, היא תחושה מבוססת? בקונטקסט חיצוני לסרט(נמשל): אולי אנו יוצרים סביבנו מציאות לא אנושית שתוצאותיה הן חיים אפורים וכליאה עצמית במעין וירטואליה? אולי אנו גורמים לעצמנו לחיות על פני מפה מדומינת? -------------------------- * עם מתעבי SouthPark הסליחה. |
|
||||
|
||||
כמה פעמים משתמש המחשב הפשוט מסתבך עם המחשב? כמה פעמים המחשב קורס לו? כמה הוא שומע על (או נדבק ב) וירוסי מחשב ושאר רעות? כשרשימות תפוצה כמו RISKS ( ftp://ftp.sri.com/risks ) מלאות בדיווחים על טעויות שיוצרי טכנולוגיה עושים שוב ושוב (בדיוק אותן טעויות ישנות), כשמתפסמים דוחו"ת על נזקים כספיים שחברות סובלות מהן בגלל חוסר בדיקות מספיקות של תוכנה ( http://www.nist.gov/director/prog-ofc/report02-3.pdf ) וכשחוויית המשתמש של המשתמש הפשוט מלאה בתסכולים ותקלות על כל צעד ושעל, פחדים וחוסר אמון בטכנולוגיה ויוצריה הם לא דבר מפתיע. |
|
||||
|
||||
אכן, ה"עוינות" של תוכנה מודרנית היא דבר ידוע וראוי לשמצה. אפשר להגיד הרבה דברים גם לרעת המתשתמשים (בד"כ שהם לא מסוגלים אפילו לקרוא את ההוראות) אבל בסופו של דבר הלקוח תמיד צודק. אין תרוצים. אני אישית עושה תזה לתואר שני בדיוק בנושא של הנדסת תוכנה, ומה אומר, יש עוד הרבה דרך לעבור. כתיבת תוכנה כיום היא תהליך כ"כ בעייתי שכמעט אי-אפשר לקרוא לו "הנדסה"... (רדך אגב, שמתם לב שרק מתכנתים וסוחרי-סמים קוראים ללקוחות שלהם "משתמשים"?) מצד שני, טכנופוביה בכזה היקף נראית לי משהו קצת יותר מושרש מאשר תגובת-נגד לכמה באגים. אני עובד עם מחשב באופן קבוע ומעולם לא חשדתי בו שהוא מנסה להשתלט על העולם. ביל גייטס הרבה יותר מפחיד אותי מאשר התוכנה שהוא כותב. מה גם שרוב הסרטים הטכנופוביים מיועדים לקהל צעיר, שפחות נתקל בתופעות המוזכרות. |
|
||||
|
||||
כשתחשוד במחשב שלך שהוא תבוני, אתה גם תחשוד בו גם שהוא מנסה לעשות דברים רעים. חשד טבעי, מתוך ההכירות שלנו עם יצורים תבוניים אחרים (בני-אדם). |
|
||||
|
||||
אחרי הכרות ארוכה עם מחשבים, הדבר האחרון שאני חושד בהם זה שהם תבוניים... |
|
||||
|
||||
די כבר להאשים את המחשבים, ואפילו ברמז! זה האנשים שתכננו אותם ואלו שכתבו עבורם את התוכנה. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה בלהאשים חפץ ללא רוח חיים וללא תבונה גם אם הוא לא אשם בחוסר תפקודו התקין? אימרות כמו "Bloody Weather" ,"גורל אכזר" ו "מכונית מזוי..." הן דבר שגור בפי אנשים רבים וטובים. מותר להתעצבן על חפצים דוממים כאשר הם לא ממלאים את "תפקידם" כפי שאנו היינו באמת רוצים. כאשר יש לי תקלה1 ב-WINDOWS אני קודם כל מאשים את WINDOWS עצמו2 ולא את המתכנתים הגרועים של מיקרוסופט. --------------------------- 1 תקלה הנובעת מליקויי המערכת ולא תקלת משתמש. 2 לא ברמז ואף לעתים קרובות בצירוף קללות עסיסיות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ימים ספורים אחרי ההערה הזאת, המחשב שלי הושבת טוטאלית ע"י וירוס... 1 עשית לי jinx רציני! 1 - אם אתם חולקים מחשב עם עוד מישהו, דאגו להסביר לו את כללי הפראנויה ל-attachments השכם והערב. |
|
||||
|
||||
היחס הוא 1 ל- 200. לא 1 ל - 100. ומתוך ה - 200, רק כמה עשרות הופכים לעוברים של ממש, חלקם מעוותים מלכתחילה. רק כתריסר מושתלים בתוך רחם, מתוכם חלק גורמים להפלות טבעיות, חלק מתים בלידה ויצור אחד חי, אם יש מזל, מגיח לאוויר העולם. |
|
||||
|
||||
מה לגבי סרטי מלחמה הוליוודיים? גם בהם הטובים נלחמים, ואפילו "נאלצים להילחם". גם בהם המלחמה מתוארת הרבה פעמים בצורה פשטנית, כ"טובים מול רעים" (או כדבר שפשוט התחיל מתישהו, בלי שום טענה פוליטית לגבי הצורך/אי הצורך בו). ובכל זאת, כל כך הרבה סרטי מלחמה, שמראים זוועות ומזילים עליהן דמעות פטריוטיות, בעצם אינם אנטי מלחמתיים כלל וכלל. הם הירואיים. אותו דבר לגבי סרטי טכנולוגיה - אפשר בהחלט להציג את הרע שבתופעה מסוימת, בלי להתנגד לעצם קיומה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |