בתשובה לeasy, 20/01/20 8:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רואה את הדברים בצורה שונה. לדעתי כחול-לבן בחרו ביודעין בטקטיקה של "עשה מה שפחות". הם משתדלים לא לומר ולא לעשות שום דבר שהם לא חייבים. הם לא מתלהמים ולא מרגישים חובה להגיב על כל פרובוקציה. זו טקטיקה בכלל לא רעה בפרט כאשר מנגידים אותה להתנהגות חסרת המעצורים וההיסטרית של מחנה הביבים. בגדול זה גם עובד. בניגוד לסקרים שהתפרסמו בסופ"ש, אני נוטה להאמין שהמגמה תמשך ועוד 2-3 מנדטים יתכרסמו מן הבלוק של ביבי. לדעתי, זה לא ריאלי לצפות לשינויים גדולים יותר בציבור הישראלי השבוי ע"י פוליטיקה של זהויות וסכיזם בטחוני. הבעיה בעניין הזה, היא שלא צריך כישרון גדול בשביל "שב ואל תעשה". בסופו של דבר מנהיגים גדולים נבחנים בעשייה ובעיתוי ולא בכיבוי שריפות. אין לי שום בעיה לתת את קולי לכחול-לבן. אני מעדיף לתת צ'אנס לבלתי-ידוע מאשר לתמוך במה שכבר ידוע שהוא לא טוב. מה שמציק לי הוא שקשה להצביע שוב באופן שכנראה יוביל שוב למבוי סתום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי האסטרטג בחירות של כחול לבן, אני יודע שאני צריך להעביר 2-3 מנדטים שהצביעו ליכוד בבחירות האחרונות אלי (אין לי מה להתאמץ על הדתיים וכל מה שימינה לליכוד). כדי לעשות את זה הייתי הולך על כאלה שסתמו את האף והצביעו ליכוד בכל זאת בבחירות הקודמות. כדי להעביר אותם צד לא הייתי מדבר מילה אחת על נתניהו, כי הוא קדוש, וכל מי שמנסה לפגוע בו הוא אוטומטית אויב. הייתי מראה להם את כל מי שסביבו - שרת התרבות רגב, שר החינוך פרץ, שר התקשורת אמסלם, שר המשפטים אוחנה, שר החוץ כץ, ושואל אותם אם זו החבורה שהם רוצים שתנהל את המדינה. טוחן רק עליהם כדי שמי שהצביע ליכוד עם בחילה יקיא סוף סוף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |