|
ב. לא מסכים. ברשותך, אני חושב שהאנלוגיה הבאה מועילה. ברור שהצבא האדום לא היה איום העל כפי שנהוג לתארו בפנטגון, בפרט בסמוך לדיוני תקציבים והיו לו מגרעות ונקודות תורפה בולטות. האם זה אומר שהצבא האדום לא היה כח צבאי משמעותי במערך העולמי? אין שום דרך לזלזל/להעריך בחסר את האיום הצפ' קוריאני/איראני על שלום העולם וסליחה נוספת שאני גולש מן הנושא. אם צפ' קוריאה הענייה והמפגרת הצליחה (נכון בחסות סינית) להקים תעשייה גרעינית ורקטית, שער בנפשך את הסכנה האיראנית (המפותחת והמשכילה). סליחה, שאני מספח אותך מניי וביי למחנה השמאל, אבל העובדה שנתניהו בחר באיום האיראני כבוגי-מן האישי שלו, אינה הוכחה שהאיום אינו אמיתי. הבעיה האמיתית של נתניהו היא לא בהצבעה על האיום אלא בכך שהוא לא ממש הצליח במדיניות נגדו. מצד אחד, כנהוג בישראל, הובלת המערכה נגד איראן הוטלה על צה"ל וזה במקרה הטוב אדם שיש לו רגל אחת. הפצצות פה ושם בסוריה וחיסולים של מיני אבו ג'ילדים אינה יכולה להביא תוצאה ללא מהלך דיפלומטי מקביל. בתחום הזה של המהלך המדיני, נתניהו שדוקא היה מודע לבעייתיות של מדיניותו, כנראה בשל האינטרסים והבעיות הפוליטיות והאישיות שלו, בכל זאת כשל בתפעולה. בזמנו, כאשר נתניהו נסע לנאום נגד אובמה בפני הקונגרס, חשבתי שאין לו הרבה ברירה והמהלך נכון. בדיעבד, אני הקטן טעיתי ונתניהו טעה בגדול. לא היתה דרך שישראל תוכל לתמוך בהסכם שהשיג אובמה מול איראן. אבל בנאום נגד אובמה בקונגרס ביבי חצה ( לדעתי ביודעין) רוביקון בלתי נראה וקשר את ישראל לעגלתו של טראמפ בלי שהיה הכרח בכך. ביטול ההסכם ע"י טראמפ עשוי להתברר כטעות טקטית חמורה. נראה שלשלטון הימין הדתי באיראן לא היתה שום כוונה לעמוד בהסכם הזה. טראמפ, כנראה כחלק מכוונתו לקצץ בחלקה של ארה"ב במימון נאט"ו, יצר מחלוקת וקלקל את היחסים עם בני הברית האירופיים שלו, מה שעשוי לעלות לארה"ב ביוקר בעת עימות עם איראן. הקפיצה של נתניהו על העגלה הרפובליקנית, לא זו בלבד שהעמיקה את העוינות בין ישראל לאירופה, אלא גם השתלבה במגמת ההזרה של ישראל מול המפלגה הדמוקרטית ויהדות ארה"ב. אני בטוח שהתהליך הזה אינו מעשה ידיו האקסקלוסיבי של נתניהו, אבל הוא תרם לו באופן משמעותי. הימין הדתי-לאומי בישראל תולה את היחסים האישיים הקשים בין אובמה לנתניהו באנטישמיות ובאיסלמיות של אובמה. באותה מידה אפשר לצרף למשוואה גם את מופע הביזאר המשפחתי והמפלגתי של נתניהו. בסופו של דבר הנאום של נתניהו בקונגרס הוא שהיטה את המאזניים. עד כמה הנאום הזה היה מיותר, מוכיחה התשובה לשאלה הבאה: מה הסיכוי שטראמפ היה תומך בהסכם של אובמה עם איראן, אלמלא הנאום של נתניהו.
|
|