 |
הי ירדן!
ראשית, ברכות על המאמר, שמיותר כמעט לומר כי הוא נפלא, כמו שאר מאמריך. מה לעשות, התרגלתי :-)
באמת רציתי שיתפתח דיון בדבריו החשובים והמעניינים של קאס. מה עשיתי? ערכתי חיפוש באייל ורציתי להוסיף אותו למאמר הדן בשיבוט. מה רבה הייתה פליאתי, שאין כזה באייל! לכן, הכרזתי על 'אוף-טופיק', שבוודאי היה קשור לנושא יותר מ 'אוף-טופיקים' רגילים באייל. כך היה גם עם סדרת התגובות שלי אז, שהייתה קשורה במהודק לנושא המאמר, הרבה יותר מ 'אוף-טופיקים' אחרים באותו מאמר עצמו. אלא מה? אלו הם 'אוף-טופיקים' *מתוכננים*. לאיילים רבים הייתה התנגדות עזה ל 'אוף-טופיקים' המתוכננים בצורה מסודרת להיות קשורים לנושא המאמר, ארוכים דיים לזכות בכינוי 'אוף-טופיק' ולא רק הערה שולית, ובכל-זאת אינן מהווים התפתחות 'טבעית' של 'אוף-טופיק', כלומר, במהלך הדיון. אם תרצה, ניתן לומר כי היה זה 'אוף-טופיק' מהונדס. התנגדתי להבחנה בין 'אוף-טופיקים' שנולדו בלידה טבעית לצאצאי המהונדסים, וראיתי זאת כאפליה פשוטה וחסרת טעם וערך. כפי ששמת לב בקשר ללינק למאמרו של קאס, אני עדיין חושב כך. כותבי האייל הורגלו לדרך דיון *מסוימת*, ואני, כאופוזיציונר בנשמתי, חשבתי שהדוגמוֹת המקובלות אינן הטובות ביותר האפשריות, ו "העזתי" לעבור עליהן. זה היה הצעד הנכון לעשותו, והיה מבחינתי משחק משעשע לראות את אותם איילים נזעקים על-לא-כלום, בניסיונם המעורפל להסביר מה בעצם לא בסדר כאן...
לעומת זאת, אתה צודק שמשלא ראיתי מאמר כתוב באייל, היה ראוי כי הייתי מתיישב על עכוזי הענוג ופשוט כותב אותו. אינני חושד בדובי שהיה שומר לי טינה (הוא ניסה בעבר לגרור אותי לויכוח על סגנון הכתיבה שלי, ובמהלך הויכוח הבנתי פתאום שהוא רציני. לא רציתי דיון אד-הומינם שאינו למטרת צחוק, וכשאתה מגלה ששותפך לדיון לוקח ברצינות את הבדיחות שלך ונפגע, מוטב לעזוב אותו מיד...)
אבל אינני יכול לכתוב מאמר כרגע. פשוט אין לי את הזמן. תגובה זו נכתבת מעבודתי, בכמה דקות לא אופייניות של רגיעה. אני כותב מהר *מאוד* ומקווה שלא שמים לב... מאמר ידרוש זמן שאין לי. להדיח אותך (ירדן ניר, אני בוחר בךךךך!) לכתוב אותו עלה בידי, גם אם לא חשבתי לפנות אליך בדוא"ל, העליתי אפשרות שייכתב מאמר ע"י מישהו. ייתכן שדוא"ל הייתה יכולה להיות הדרך הראויה. סתם נראה לי קצת מוזר לומר למישהו אחר מה לכתוב... בכל מקרה, אינני חושב ש 'אוף-טופיקים' מהונדסים מסרבלים יותר את הדיון מטבעיים. קשה לי לשפוט לגבי אחרים, אבל אני דווקא *אוהב* שהדיון מתגלגל למקומות חדשים ומעניינים, במידה והם כתובים ברהיטות. אבל ככה *אני* אוהב לקרוא דיון. אולי זו לא בחירת הקהל...
בכל אופן, כך או אחרת, אצלי התוכן הוא העיקר. ואם תרמתי לכך שבסופו של דבר הדיון הזה יקרה, עשיתי את שלי. צורת הדיון עצמה היא רק אמצעי. כשלעצמה, היא קונוונציה ריקה ותו לו.
טוב, מילאתי את מכסתי לגבי מטא-דיון, הרבה יותר מכפי שהייתי רוצה. סיפקת לכולנו מאמר נהדר להתעסק במטרה: *התוכן*, ובו באמת אתעסק, ככל שזמני הקצוב יאפשר לי. הערה אחרונה שראויה להיכתב היא על מגזין 'תכלת' הנהדר, שאני קורא אותו באופן קבוע בספרייה (מטעמים אידיאולוגיים אינני קונה אותו). כבר סיפרתי באריכות על שיטת הקריאה שלי (אני קורא כמעט רק את הדעות *המתנגדות* לשלי. גיליתי שזו שיטה נפלאה לחשיבה מקורית, כי כך אתה או משתכנע, או *יוצר* את דעתך המקורית מתוך מתן תשובות ביקורתיות לטקסט, ולא מתוך שינון האינדוקטרינציה של הטקסט אותו אתה מחשיב כ 'נכון'), ולכן עלצתי כשגיליתי את הגיליון הראשון, שבניגוד ל "נתיב" היווה באמת אתגר לא פשוט ומהנה מאוד להתמודדות. מומלץ.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש