|
||||
|
||||
בימים אלו ממש, גם בגלל שהאמת נחשפה בצורה כל כך חדה ע"י המקור, פרשת ילדי תימן עומדת בפני תפנית משמעותית. עובדה זו רק מדגישה את אשמתם של אמצעי התקשורת האחרים והמוסדות שמאז 2002 לא עשו את הנדרש מהם. מעריב: פרשת ילדי תימן לפתע אין אימוצים, אין חטיפות, אין ניסויים רפואיים ואין ספינות שמפליגות עם תינוקות חטופים לארה"ב. יש ילדים שנעלמו ואין שום מידע על גורלם. מאחר ואין מחלוקת שיש בערך 50 משפחות כאלו, אפשר לחזות די בקלות שבית המשפט יבחר בדרך הקלה ויורה לפצות את המשפחות. ע"פ תחושת הבטן שלי (שכן לשם שינוי אין כאן דעה עובדתית, ודאי לא משפטית), פס"ד כזה הוא אולי נכון משפטית, אבל לא עושה צדק עם ההיסטוריה. מי שמכיר את העובדות, יודע שבזמן אמת וגם בחלוף השנים דוקא כן נעשו מאמצים אמיתיים ע"י אנשי ציבור, משרתי ציבור ואפילו המשטרה למצוא את הילדים. נראה כי הסירוב הבירוקרטי למסור כל מידע שאינם חייבים למסור הוא משהו עמוק ועתיק כמו ההיסטוריה האנושית. הצרה האמיתית היא שבזמן אמת הניסיונות למצוא את הילדים היו יוזמות אישיות ומקומיות ולא הוראה ברורה וחד משמעית של הדרג העליון ביותר בממשלה או במערכת המשפט לאתר את הנעלמים (ע"ע יוסל'ה שוחמכר). נראה שגם אז כמו היום, לא חסרו אנשים שהעדיפו לעשות רווח אישי לעצמם במקום לעזור באמת למשפחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |