|
||||
|
||||
הדוגמא שאתה מביא מאוד בעייתית. הדוגמאות הגרמניות הרלבנטיות לשמאל הישראלי בעיניי הן אישים כוילי בראנדט ומרלן דיטריך (שנחשבה בוגדת בעיני גרמנים רבים לאחר מלחמת העולם השנייה) או תנועות מחתרת כגון הורד הלבן או הקומוניסטים (בעת המלחמה, לא אחריה), ללא עמידה בתנאים הקשים שניצבו בפניהם כמובן אבל בניסיון לערער על הלגיטימיות שלהם בחקיקה מיוחדת, בהסתה או בהתנכלות מכוונת. אלו ש"עמדו לצד בני עמם" משולים בהוויה הישראלית למרכז הלאומני ש"לא מרוצה" מהמצב (בעיקר השחיתות, לא הכיבוש, הגזענות ואי השוויון החברתי) ותומך עקרונית בהסדר מדיני (ומאשים באי היתכנותו רק את הצד הכבוש ולא את המדיניות של הממשלה שהוא כביכול מתנגד לה) אבל מחכה לאחרית הימים כדי שיתממש. את הראשונים עוד אפשר להצדיק בכך שחיו תחת משטר דכאני וטוטליטרי. כך או כך, המצב הקיים במדינה כיום הוא לא כזה ששמאל אמיתי יכול לקבל אותו ולשתף איתו פעולה. |
|
||||
|
||||
האישים והארגונים שהבאת - תקופתם היא שנות ה-30 ומחצית שנות ה-40, קרי התקופה הנאצית . כשכתבתי כי הנצרות הפרוטסטנטית הליברלית עמדה לצד בני עמה , התכוונתי לתקופת מלחמת העולם הראשונה ובייחוד לשנת 1914 . בתקופת מלחמת העולם השניה , לא הייתה אפשרות למישהו לבחור את הצד הנכון. אתה לא יכול ללכת שוב ושוב - חרף הפיתוי הרב - לתקופה הנאצית כי היא לא ברת השוואה כלל לשום סיטואציה ואין לה מקבילה בשום קטע בהיסטוריה המודרנית ובשום היסטוריה כלשהי הידועה לנו. כל מי שלומד את התקופה הזאת ברצינות - ולא במסגרת תואר ראשון/שני, או על חשבון הצבא או במסגרת קרנות וקסנר ודומיהם - יודע היטב שהנסיבות היו בלתי אפשריות לאף גורם, ומכאן להביא לי זמרת שהבינה היכן החמאה מרוחה או ארגונים שכעסו כי שחטו את האחים שלהם בסטלינגרד ,לא רציני באותה מידה. שאלתי הייתה ממוקדת - איך זה שארגוני השמאל בישראל לא מסוגלים בשום סיטואציה להיות לצד בני עמם ?. למה הם תמיד נמצאים בצד של ה'הם' והמושג 'אנחנו' לא קיים אצלם. למה ההסבר שהם כן מצדדים ב'אנחנו' יכול לבוא רק אם יסכימו כולם ש'הם' = 'אנחנו'? למה ארגוני השמאל בישראל הם ארגוני השמאל הכי קיצוניים בכל המדינות המערביות והסופר ליברליות ,באותן נסיבות ברות השוואה. השאלה הזאת היא שאלה קשה שאין לי תשובה ברורה מזה עשרות בשנים. אחרי הכל גם אני יודע מהו שמאל ומהו ימין , אני גם יודע שבסוף מתרגלים להכל . אבל את זה לא הבנתי. אנא ממך - תן לי תשובה. |
|
||||
|
||||
אם התכוונת למלחמת העולם הראשונה היית צריך לציין את זה. גם בה היו מי שהתנגדו לה ואחד אף נרצח בגלל התנגדות זו. בעקבות המלחמה היו מי שהתנגדו לה בדיעבד אבל נכון שהרוב הגדול בכל המדינות, כולל השמאל, תמך בה בראשיתה. מלחמה זו הייתה סכסוך בין מדינות ומעצמות ותחושת הפטריוטיות הטבעית גרמה לאדם הפשוט להתיישר לפי שבטו. המצב של מלחמת העולם השנייה או האפרטהייד הישראלי שונה באופן מובהק. כאן ברור שצד מסוים אינו צודק ולא משנה כמה תעמולה תישפך על "צבא מוסרי" או "מצב בטחוני". האדם ההגון יודע שאינו יכול להסכין עם שליטה על עם אחר על מעשי הגזל, הנישול וההרג הנעשים בה ולפיכך אינו יכול "לעמוד לצד בני עמו". לא ארגוני השמאל הם קיצוניים. המדיניות של שיתוף פעולה עם המתנחלים היא היא הקיצונית ואיתה לא ניתן לשתף פעולה בשום דרך וצורה. |
|
||||
|
||||
כמה מארגוני השמאל הם לא רק קיצוניים אלא גם שקרנים מדופלמים. לא כולם, אבל כמה מהחשובים ביותר. |
|
||||
|
||||
מעצם טיבם של מי שחיים בתרבות שקר היא השלכת אופיים למתנגדיהם. כך נתניהו ותומכיו טוענים שמעלילים עליו עלילות חסרות בסיס. כך טראמפ ותועמלניו טוענים לפייק ניוז כל פעם שנחשף מעשה המעיד על אופיו בתקשורת או בממסד האמריקאים. כך גם כל המגינים על הכיבוש ועוולותיו שהשקרנות היא אחד ממאפייניהם. את אותה שקרנות הם משליכים כנגד הארגונים הנאבקים בכיבוש (ובכך מוכיחים את הפטריוטיות שלהם) בטיעונים שמופרכים שוב ושוב. אבל טיבו של השקר שהוא מתפוצץ בפרצופו של השקרן ומביא עליו כתבי אישום, תהליך הדחה ואת האג. ה''אין כלום'' מתגלה כשקר הגדול ביותר ומתפוצץ בפגישתו את המציאות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |