 |
השאלה היחידה בעיני היא אם היא שוחחה עם הנבדק גם בארבע עיניים בלי נוכחות המשגיח. מהיכרות אישית שלי עם שיטת עבודתה אני כמעט בטוח שהתשובה חיובית.
בנער חילוני שמוטרד בגלל דחפים או נטיות מיניות אפשר לטפל קוגניטיבית ע"י הסבר שאין בהם כל פסול. עבור תלמיד ישיבה זאת לא יכולה להיות הגישה הטיפולית מסיבות מובנות, כך שאם הדחף המיני שלו מפריע לו עד רמה של דיכאון אני בהחלט יכול להבין טיפול שמקטין אותו, כל עוד המטופל מקבל הסבר שזה מה שנעשה ומקבל את הטיפול הזה מרצונו החופשי (כאמור, בלי נוכחות משגיח בחדר). ד"ר וישנה אומרת שזה לא השיקול שלה, כך שאני מביע כאן את דעתי בלי קשר ישיר אליה.
אפשר להתפלפל בשאלה אם קטין מסוגל בכלל לקבל החלטה כזאת בעצמו ואפשר אולי לדרוש שבמקום המשגיח מי שילווה אותו לטיפול יהיו הוריו, אבל מאחר ואלה נותנים את את הסכמתם לייצוגו ע"י אדם אחר והם אלה שהגדירו עבורו את אורח החיים החרדי מלכתחילה, אני לא חושב שזה היה משנה משהו. איזה הורה היה רוצה שבנו יוותר על גן העדן בשביל כמה דקות של הנאה?
גילוי נאות: אני מחשיב את עצמי לידיד של טלי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש