 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. בזמנו היו מאזינים לרדיו גם בשביל להכיר שירים חדשים כך שלהאזין לאותם שירים שוב ושוב לא רלבנטי כאן. 2. עוד לא נולדתי בימי רדיו רמאללה אבל ככל הידוע לי לא הייתה אז טכנולוגיית הקלטה ביתית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. "גם" אבל לא "רק". 2. היתה גם היתה. ידע אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היתה תקופה שלא דיברו מעל לשירים. אני לא זוכר מתי התחילו עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) גם מיכל ניב שאי אפשר לחשוד בה ששירתה אינטרסים של תאגידי תקליטים, ממש התמחתה בדיבור עד השנייה שבה הזמר נכנס. ב) מהתנסות רדיו קצרצרה אני זוכרת שהיו להם (לפחות בשנות התשעים) ספירות דיגיטליות לאחור שהראו מתי הזמר נכנס (כלומר מתי מתווסף ערוץ שירה, אני מנחשת), והיה אפשר לדבר ו/או לעשות מיקסים עד השנייה הזו. ג) מצד שני דיברו על השירים גם כמה עשורים קודם, ואני מנחשת שזה נכנס כמנהג שמתקשר לגישה פחות מעונבת ופחות "דן כנרית" להגשה רדיופונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר (אבל אני מדבר על הרבה לפני שנות התשעים, כשעוד היתה מוזיקה ששווה להקליט) התופעה המעצבנת היתה כשהקריין עלה דווקא על סוף השיר, אחרי שאתה כבר כמעט בטוח שהצלחת להקליט את השיר האחרון של קליף שהיה חסר לך בסליל. וכדי לא לעצבן את מטומטמי אלביס - בוזזזזזזזזזזזזז! - לא פעם מה שהוא היה אומר זה "ועכשיו נעבור לשיר של אלביס". טומאה בהיכל שחייבה מחיקה מיידית וחזרה למארב. מאחר שאני לא בטוח שכל העוללים כאן מבינים את חומרת הבעיה, מי שרצה ליצור סליל עם רצף שירים של זמר מסויים (קליף, נניח) היה לפעמים יושב ימים ארוכים בהיכון להשמעה של אותו שיר נכסף. ההוא של קליף כמובן, אם לא יצא לי להזכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתעוררות כאן שתי שאלות: 1. לא היה פשוט יותר לקנות תקליט? 2. איך אפשר להעדיף את קליף על אלביס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים ההן היו שני קווי תיחום, קליף-אלביס, יהורם-אריק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ידוע. בכל אחד מהם אני מעדיף את האופציה השנייה וכנ''ל בציר ביטלס-סטונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בכיתה זה היה ממש מחנאות, עם פטפונים ניידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לדמיין את מוזיקת הרחוב עם פטיפונים שמונעים עם אנרגיה מנואלית. לא ממש מסתדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ, בטריות, אבל יכול להיות חשמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיתה קורלציה בין שתי הבחירות? אני שואל בשביל חבר סטטיסטיקאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר. אצלנו המחלוקת היותר חמה היתה יהורם-אריק. ניחוש די בנאלי זה יהורם-קליף ואריק-אלביס. אבל לך תדע. אני אהבתי את יהורם ובלאק סאבאט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שה''שידוך'' בין הבריטי לאמריקאי כ''מתחרים'' היה בלעדי לישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.1 תקליטים עולים כסף. 1.2 עד שהתקליטים החדשים היו מגיעים לכתריאליבקה בה גדלתי היו עוברים במקרה הטוב כמה חודשים. 1.3 אני לא מצליח להיזכר אם היה בכלל פטיפון בבית הורי בשנים ההן. את הטייפ שלי קניתי מכספים שקיבלתי לבר-מצווה כשהורי השלימו את החסר. 2. שאלה שאינה ראויה לתשובה. תתבייש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.3 היית מקליט מהרדיו דרך האוויר (רמקול >> מיקרופון)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושאלת המשך: לפני פלישת הקסטה הקומפקטית, תקליט עלה יותר מסליל להקלטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקליטים היו מאוד יקרים. בערך 15$ לא במבצע, (הדולר של אז היה שווה יותר מכפליים מהדולר של היום) ואלבומים כפולים פשוט עלו כפול. אני חושב שסליל עלה חצי מזה, (אני כבר מדור הקסטות, אבל לדוד שלי היו סלילים) ואאז"נ החזיק יותר דקות מוזיקה מאלבום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה הראשונה: רק במקרים נדירים מאד. היו פטפונים מסויימים שהקלטה מהם היתה יוצרת זמזום שלא הצלחנו להפטר ממנו (בתדר 50 הרץ לדעתי וככל הנראה היה מדובר בבעיות הארקה או משהו כזה). לשניה: אני לא זוכר מחירים אבל עכש"ז על סליל רגיל היה אפשר להקליט יותר מתקליט אחד. יתרון נוסף של הסליל היה השימוש החוזר שעשינו בו אחרי שנמאס לנו נניח, מג'ורג'י פיים או מניו כריסטי מיניסטרלס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכולתי להקליט בשני כיוונים. ולשאלה אחרת, הייתי מחבר חוטים מהרדיו ישירות לטייפ, לא מקליט עם רמקול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי להקלטות מהרדיו. טייפ סלילים עם רדיו בילט-אין, כמו גם רדיו עם יציאת אודיו, לא היו חזון נפרץ בציוד הביתי של אותה תקופה. לאן חובר הכבל בצד של הרדיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו אצל רון: היתה לרדיו שלנו יציאה לרמקול מרוחק (לא במקור. היא נוספה ע"י טכנאי. אגב באותה חנות בה נקנה מאוחר יותר הטייפ) - היה בבית רק רדיו אחד (וטרנזיסטור אחד באיכות גרועה) ואיך יוכלו השוטה ואחותו לריב על התחנה המועדפת אם לא יהיה להם רמקול בחדר? פרט פיקנטי: בשני ארועים שונים בהפרש זמן של כמה שנים התחשמלתי (עוד אומרים "חטפתי זרם"?) גם מהרדיו וגם מהטייפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למזלי יכולתי לקחת רדיו ענקי מסבתא שלי. גם השתמשתי בו כרמקול חיצוני לטייפ (למעשה היו לו שני רמקולים אבל לא סטראופוני כמובן). אני זוכר שהרדיו תמיד התקשר לי לאי המטמון, כי השם שלו היה ''בן גל'', מזכיר את ''בן גאן'', למי שלא הבין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום יש תופעה מעצבנת ששדרים/יות משחקים עם הווליום של המוזיקה כשהם מדברים יחד עם השיר. אם כבר צריך לסבול אותם מדברים, שלא יגעו במוזיקה. יכול להיות שהמשחק בווליום הוא משהו שנעשה בצורה ממוחשבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה ויסות אוטומטי לחלוטין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |