בתשובה לארז לנדוור, 04/12/19 16:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפרפראזה על הזבובנים של אפלבי - ארז לא יכול לזהות שהוא שטוף מח בגלל שהוא שטוף מח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ראינו מי מתחיל להגיב כשטוף מוח כשמוזכרים ארגוני זכויות האדם. צריך רק לחפש בארכיון האייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו הזבובנים של אפלבי - כקונטרה ל"מה רע בלהיות שיכור? שאל כוס מים" שהוזכר כאן באייל נפל לי האסימון כמה ה"זבובונים באישונים" הוא תרגום מופתי ל"flies in his eyes". התרגום לא רק שומר על המשמעות אלא גם על החרוז והמשקל המאוזן והמתנגן (נסו לומר את האנגלי והתרגום בקול רם). __ אני מדבר, כמובן, על התרגום הישן של בני לנדאו ובני הדר. מישהו יודע כיצד תרגם זאת ירון בן עמי בהוצאת 2008? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים שזה מופתי. flies in the eyes יכול גם להיקרא כאילו החרוז הוא מקרי, כלומר בהינתן הדימוי של חרקים באיבר הראייה, flies ו-eyes הן מילים מתבקשות. בכלל לא ברור לי שהלר חיפש חרוז (ואילו הייתי העורך שלו הייתי אולי אומר לו להימנע מהחרוז, גם אם יצא במקרה, ולהחליף את flies - הבדיחה על ההפרעה בעין שמונעת מהנפגע לראות את הבעיה היא מוצלחת למדי, ולתקוע שם חרוז קצת מסיח את הדעת ממנה1). "זבובונים באישונים" הוא כבר חרוז יותר מאומץ, ולכן בעיני פוגע עוד יותר בבדיחה. (אבל אם כבר, הייתי מקריב את איזון המשקל לטובת חרוז יותר פגזי: "עכבישונים באישונים"). כשכתבתי בנעורי תרגום מגירה לספר, הלכתי על משהו מתחכם יותר (אז הייתי מאוד מרוצה ממנו/מעצמי, היום אני כבר לא משוכנע שהוא באמת טוב יותר): זית בעין. 1 עם כל זה שזה הספר האהוב עלי ביותר, יש בו אי אלו בדיחות שאילו הייתי העורך הייתי חותך. בפרט, משחקי מילים; אם הם לא ממש מבריקים אז הם גורעים. עולה בזכרוני Dori Duz, כדוגמה נוספת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |