בתשובה לתשע נשמות, 18/11/19 11:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, אבל מה התועלת בזה? איפה ההנאה? מטיולים לחו"ל, חשמל זול, צ'יזבורגרים, רכב פרטי צמוד ומוצרי צריכה זולים מעלי-אקספרס אלי הביתה, אני נהנה. ממלחמה גרעינית פחות. אני חושב שכל האנשים (אולי חוץ מד"ר סטריינג'לאב) יסכימו בקלות לוותר על מלחמה גרעינית גם אם זה אומר לוותר על ידע שימושי (איך לשרוד בעולם פוסט-אפוקליפסה גרעינית, איך לא מנהלים סכסוך בין מעצמות גרעין). מצד שני רוב האנשים לא יוותרו על טיסות, אוכל טעים, קניות של מוצרי מותרות, שימוש אינטנסיבי בחשמל ושאר דברי מותרות שמקרבים את האפוקליפסה האקלימית. אני לא חושב שאני פסימיסט, סטואי או קלוויניסט, אני פשוט חושב שאני מבין איך בני אדם מתנהגים כשהם רואים סיפוק ברור ומיידי ומחיר פחות ברור ועתידי. לפי TheMarker, בערך 80% מהישראלים הבוגרים נמצאים במשיכת יתר באופן קבוע. כאן הקשר בין החטא ועונשו הוא ברור וכמעט מיידי. הקשר בין הסטייק העסיסי שאני אוכל בזמן חופשת סקי מפנקת בחו"ל במסעדה ממוזגת יתר על המידה כשאני לבוש במיטב בגדי הסקי שאפשר לקנות ב-15$ (כולל משלוח) להצפה בוונציה, פחות ברור ומיידי. אני חוזר ואומר, הקרב על השינוי האקלימי כבר הוכרע, לרעתנו. ההתחממות הגלובלית כבר כאן, היא תמשיך בעתיד הנראה לעין וההשפעה של כל מה שננסה לעשות כדי לצמצם אותה היא זניחה. צריך להפסיק להילחם בשינוי, לחשוב מה היינו עושים לו היה מתגלה שהשינוי האקלימי הוא חלק מהמחזוריות בטבע ולא תלוי בנו, ולהתכונן כמיטב יכולתנו להתמודדות איתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא אם יהיו שינויים, אלא עד כמה חמורים הם יהיו. ואולי הבדל בין סטייק אחד ביום לסטייק אחד בשבוע (סתם כדוגמה) הוא חלק מהשינוי שנדרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין שאם כל אמריקאי יגביל את עצמו לסטייק בשבוע, אבל גם כל סיני יאכל סטייק בשבוע, הבעיה רק תחמיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסית מלחמה גרעינית, איך אתה יודע שלא תיהנה? למרות מה שאתה קובע לגבי הטבע האנושי, האדם הצליח להתמודד עם כל מיני איומים כאלה כאשר הוא הגיע למסקנה שהם יוצרים לו בעיה משמעותית. ההנאה שבעישון סיגריה עכשיו גוברת על הפחד מסרטן אפשרי, ובכל זאת בעולם המערבי הצליחו להביא את העישון לתוואי הולך ויורד. האדם הפרטי בדרך כלל לא מוכן להוסיף כסף כדי לקבל מכונית בטוחה יותר ובוודאי לא מזהמת פחות, ובכל זאת הרגולטורים בעולם הצליחו להביא את תעשיית הרכב לכך שהיא תייצר מכוניות בטוחות יותר ויותר ומזהמות פחות ופחות (ושלא יהיה לך ספק - הרבה מהכסף שאתה משלם על מכונית הולך לשיפורים האלה). זו לא גזירת גורל. זה גם לא נכון שכל מה שנעשה יהיה בעל השפעה זניחה; ההבדל בין התחממות של שתי מעלות לשלוש הוא לא זניח, ולארבע עוד יותר לא. אגב, גם לגבי הסטייק העסיסי יש מה לעשות: השקעה של כמה עשרות מיליארדי דולרים - סכום זניח במונחים גלובליים - יכולה לאפשר פיתוח של תחליפי בשר על בסיס רקמות או חלבונים מן הצומח. זה תהליך שכבר מתרחש עכשיו, וניתן היה לזרז אותו באמצעות עידוד ממוקד (סוג של קרן הון סיכון, נגיד). אותו דבר נכון לגבי בטון דל פד"ח, תחבורה יעילה ואינספור תחומים אחרים. הטענה שבלימת הפליטות מחייבת הורדה דרסטית של רמת החיים פשוט לא נראית לי מבוססת דיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לפחות אחד מאיתנו אופטימי. אני יותר סקפטי, בעיקר כשאני רואה כמה אנשים כן ממשיכים לעשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להציץ כאן, אולי זה ישפר את רמת האופטימיות שלך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |