|
||||
|
||||
נראה לי שלא ירדת לסוף דעתי. אני חס וחלילה לא מעדיף יהודי אמיד על פני יהודי עני. אלא שישראלים אמידים הם בד"כ היורדים וההשוואה נעשתה לצד השני, לעולים אמידים. ניתן להשוות ירידה לקטיפת פרח שמור. האם זה באמת ישנה אם יהיו 100 פרחים או 99? אלא שהקוטף נכנס למגמת הקטיפה ומגמה כזאת אינה מוסרית. |
|
||||
|
||||
יורד בוחר לרדת, פרח לא בוחר להיקטף. ההשואה היא לא לקטיפת פרח אלא לעזיבת בן/בת זוג. מצד אחד יש תחושת מחויבות ויתרונות בזוגיות ומצד שני יש את החסרונות בזוגיות. אם היתרונות גדולים ןעל החסרונות ניתן להתגבר יש זוגיות טובה וחיים מאושרים. אם החסרונות גדולים והיתרונות מועטים, יש שתי אופציות. א. להיפרד ולחפש בן/בת זוג אחר/ת. ב. להשאר בגלל תחושת מחויבות ולחיות חיים אומללים. זה הכל. |
|
||||
|
||||
ההשוואה היתה מנקודת מבטו של הקוטף ושלנו, אנחנו פועלים לטובתנו כשאנחנו מגדירים פרח בסכנה כשמור. בהגדרת החסרונות והיתרונות נכנסים שיקולים שכתבתי לעיל ולפי דעתי הם צריכים להיות מכריעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |