 |
לא נראה לי שאשתתף במצעד גאווה כלשהו. פשוט איני מחובבי הז'אנר. איכשהו, לטעמי האישי, לדחוף את הרגליך המיניים למול עיניו של הזולת, יש בו משהו המוני ווולגארי.
יחד עם זאת, המציאות היא כזאת שאיני מוצא שום סיבה להתנגד לארועים אלו. מבחינה זו ראוי לעשות הפרדה בין ארוע מסוג מצעד הגאווה בירושליים לזה של ת"א.
מצעד הגאווה בירושליים הוא ארוע פוליטי שמוצדק פוליטית ע"י כוחם ועצמתם של אלו החושבים שמותר להם לבזות ולפגוע אנשים השונים מהם.
לעומתו, הארוע בת"א הוא יותר קרוב לארועים קרנאבליים שהם מסורת עתיקת ימים בחברות שהן שמרניות לפחות מבחוץ והארועים הללו מהוים הזדמנות להתהולל ולפרוע את מסכת האיסורים השגרתית. אם קהילת הלהט"ב השתלטה על הארוע הזה, אני לא רואה סיבה להתלונן על כך.
אני מניח שזה לא עושה אותי אדם משעשע/עליז במיוחד, אבל אני רואה מכנה משותף בין ארועי הגאווה לבין המהומה הרטובה של שמחת בית השואבה או מדורות ל"ג בעומר של שבטים מסורתיים יותר. היה אפשר בלעדיהם, אבל אם הם קיימים שישו ושמחו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש