בתשובה לאריק, 23/10/19 1:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מזכיר מסעות אשוריים בודדים אבל לא טורח להזכיר מסע מצרי מצרי שהגיע לאזור ממש. ששונק הגיע לארץ וברשימת היעדים שלו מזכיר לא רק מקומות בצפון ובמרכז אלא גם בדרום: אחד מהם הוא בעל שם דומה ל„אברם״. אבל מה עם מואב? במצבת מישע מאמצע המאה התשיעית יש שימוש רב בפועל בנ״ה. מישע בונה לא מעט מבנים (גם בתגובה לפעולות של עמרי ואחאב). האם לפניכן בני מואב היו נוודים? זה לא מה שמשתקף מהמצבה. סביר להניח שגם הם התפתחו לאיטם כמו ישראל ויהודה. גם בהרי אדום יש מקום להתפתחות חקלאות ובסיס לממלכה לא נוודית. באותו השלב ממלכת ישראל הייתה כבר מספיק מסודרת כדי שתוכל לשלוח צבא שכולל 2,000 מרכבות ועוד 10,000 רגלים לברית שהתייצבה כנגד אשור בקרב קרקר (לפי הדיווח האשורי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסע שישק לא סותר את התאוריה. מפעל הכריה בשני האתרים נמשך לאורך כמאתיים שנה. האם אפשר לומר שנערך תחת ממשל מצרי? פרופ' בן יוסף אף מוצא עדויות להשפעה של מסע שישק על הטכנולוגיה של כריית הנחושת באמצע המאה ה 10 לפנה"ס: "פרופ' בן יוסף וצוותו ניתחו כימית ומיקרוסקופית סיגי נחושת – דהיינו את פסולת הכבשנים – והצליחו להראות נפילה סטטיסטית ברורה בכמות הנחושת בסיגים, כלומר זינוק ביעילות תהליך ההפקה. את הזינוק הזה מייחסים הארכיאולוגים למסע הצבאי של פרעה שישק"1 מוסכם עלי גם העקרון של התפתחות אטית משבטי נוודים ליושבי ערים. גם זה לא סותר את התאוריה. השאלה היחידה היא האם ממלכת נוודים עם מרכזים עירוניים קטנים יחסית כמו ממלכות אדום, מואב ויהודה באותה עת, היתה מסוגלת לקיים חברה מורכבת ששלטה על המרחב ושלטה בתעשייה רצינית של נחושת. לפי פרופ' בן יוסף הטענה של החוקרים האחרים היא ש"מדובר באוסף רופף של שבטים שהפיקו נחושת באופן ארעי ומזדמן". אם זו אכן הטענה הנגדית אז פרופ' בן יוסף הצליח לסתור אותה עם ממצאיו. __________ 1הידען 19.9.2019 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |