|
||||
|
||||
קשה1 להעריך השפעה (ע"ע אפקט הפרפר), מה גם שהפרספקטיבה משתנה עם הזמן. אבל בכל זאת: בראייה תאולוגית-בריאתנית שמור מקום של כבוד לחוה אמנו. אולי בגלל שכל המגיבים לסקר עד כה הם זכרים, רק רב"י התייחס בעקיפין לפונקציה הכה בסיסית והכה קריטית של האמהות (נו, טוב, בכ"ז מריה היא אחת מהאופציות). עוד כמה שמות שראוי להזכיר: מדע: תרומתה של אמי נתר מתחרה, ואולי אף עולה, על אלו של קירי ופרנקלין. את השפעת תגליתה של ורה רובין מוקדם מדי לשפוט. פוליטיקה: אינדירה גנדי הנהיגה מדינה מסובכת של קרוב למיליארד תושבים (דאז). טכנולוגיה: עדה לאבלייס והדי למאר. הגות: את הדרעק של איין ראנד יקח עוד הרבה שנים לפלוט מהמערכת (אם בכלל). השפעתה של רוזה פארקס מתגמדת כנראה לעומת זו של הארייט ביצ'ר סטואו. בארה"ב של מלחמת העולם השניה, היו טענות שבין פרל ס. בק לפרל הארבור, הראשונה מנצחת מבחינת הנזק... 1 קצת פעח"ב לחג |
|
||||
|
||||
שנאמר: "אז את האישה הקטנה שהתחילה את המלחמה הגדולה" |
|
||||
|
||||
אני מחזק את אזכורה של איימי נתר והמשפט המופלא שלה. אבל אם כבר מדעניות משפיעות שלא קיבלו את הקרדיט הראוי, אני רוצה להעלות כאן על נס את ליזה מייטנר וביקוע האטום. מייטנר סבלה הן מהיותה אישה והן מהיותה מדענית יהודייה, ולולא אלה היתה זוכה בקלות לפחות בנובל. וקשה כמובן להגזים בחשיבותו ההיסטורית של הביקוע הנ"ל1. 1 אם נסתכן בקצת "מה היה אם", סביר להניח שגם אחרים בקהילה המדעית היו מבינים, אולי מאוחר יותר, שתוצרי הפגזת אורניום בנייטרונים הם שני יסודות קלים. ומפתיע גם לראות מהקישור כמה קשה היה מבחינה כימית למדוד את התוצרים האלה מהניסוי. אבל בתקופה המדוברת, גם לדחייה של פחות משנה בגילוי הזה היתה יכולה להיות השפעה הסטורית משמעותית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |