|
||||
|
||||
במאמר הוא חוזר מספר פעמים על כך שתרבויות נוודיות הן אינהרנטית "שקופות" מבחינה ארכיאולוגית: "המקרה של הערבה, יש להדגיש שוב, הוא ייחודי ביותר; ברוב המוחלט של המקרים הקשורים בנוודים לאורך ההיסטוריה, חלק הארי של תרבותם החומרית פשוט לא השתמר, ואת המצב הזה לא תשפר שום שיטה מדעית כזו או אחרת." |
|
||||
|
||||
בנקודה הזו פינקלשטיין חולק עליו. בספר ראשית ישראל הוא מתייחס, בין השאר, לאפשרות שקבוצה גדולה של בני ישראל נדדה במדבר סיני בסוף תקופת הברונזה: „גם אם מספר בני ישראל הנמלטים, שעל־פי הכתוב מנו שש מאות אלף נפש, מוגזם מאוד, הרי שהמקרא מתאר את הישרדותם של בני אדם במספר מאוד גדול ובתנאים קשים ביותר. כך או כך, דור שלם של נדודים בסיני היה אמור להשאיר אחריו שרידים ארכאולוגיים כלשהם. ברם, למעט המצדים המצריים שלאורך החוף הצפוני, לא זוהה מעולם בסיני ולו אתר חניה יחיד או סימן כלשהו ליישוב מימי רעמסס השני, ימי קודמיו או ימי יורשיו המידיים. ולא מפני שלא חיפשו אחריהם. סקרים ארכאולוגיים חוזרים ונשנים בכל רחבי חצי האי, לרבות ליד מנזר סנטה קתרינה, לא הניבו אלא ראיות על דרך השלילה: אף לא חרס יחיד, מבנה, בית או שריד לאתר חניה קדום. אפשר יהיה לטעון כי לא ניתן לצפות מקבוצת נוודים – יהא גודלה אשר יהא – להשאיר אחריה שרידים חומריים. אולם הארכאולוגיה המודרנית מסוגלת לאתר גם שרידים דלים ביותר שהותירו רועים־נוודים, בעיקר אם מספרם היה משמעותי. למעשה הממצא הארכאולוגי מחצי האי סיני מציג ראיות לפעילות רועים בתקופות אחרות, כגון האלף השלישי לפני הספירה והתקופה ההלניסטית־ביזנטית. בזמן המיוחס ליציאת מצריים פשוט אין ראיות כאלה.״ |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש הבדל בין לחפש שרידים של נדידה של עם בן מאות אלפי, אפילו עשרות אלפי נפש שנודדים וחונים יחד, לבין שרידי עם של נוודים בן נניח 200 אלף נפש שהיה מפוזר על פני כל א"י המקראית. (בכל מקרה אני חושב שהכי קל היה לחפש את סימני החריכה שהשאיר עמוד האש.) אני גם מנחש שאילו היו הרבה אוהלים מסביב לירושלים במאה העשירית לפני הספירה היה הרבה יותר קשה למצוא לכך שרידים מאשר במדבר סיני. הרי אין לך תל לחפור בו אם התרבות לא השאירה מבני קבע. לכן אני חושב שגם אם פינקלשטיין צודק לגבי יציאת מצרים, זה לא פוסל את ההסבר של בן יוסף, שהוא כפי שאני מבין ההסבר היחיד כרגע לממצאים באתר. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם הסקה ארכיאולוגית על דרך השלילה שתקפה במדבר תקפה גם באזור כמו יהודה. מבחינת שימור ממצאים, אני מנחש שהמדבר שומר יותר טוב על שרידים אורגניים. יתרה מכך, באזור יהודה היה רצף של נוכחות אנושית אינטנסיבית הרבה יותר מבמדבר. אם אוכלוסיה עברה בהדרגה מנוודות לישובי קבע, נשמע לי הגיוני שישובי הקבע יכולים ''להטיל צל'' ממצאי על שרידים נוודיים קודמים. אבל אני לא ארכיאולוג. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |