בתשובה ליובל נוב, 17/10/19 0:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוודאי שהנדריקס היה גיטריסט הופעות אדיר, מה השאלה, בדיוק בגלל זה הבאתי דוגמה נדירה של שיר יחיד שלו שגרסת האולפן שלו כל כך מוצלחת, שאפילו לו קשה מאד להתעלות עליה. לא נראה לי שנגיע רחוק אם אתחיל לריב עם דעת המיעוט שלך לגבי התרומה (החיונית והחד פעמית לדעת אחרים) של דוויין אלמן לצליל של ליילה השיר בפרט, והאלבום בכלל. קראתי פעם (ממש פעם, טוב) את רון מייברג כותב על אלמן ומתאר הרבה יותר טוב ממה שיש לי סיכוי לכתוב, את התרומה הנ"ל. אבל האינטרנט עדיין לא הומצא אז ולא מצאתי את הכתבה החקוקה בזכרוני (אולי ב'מוניטין'?), שמן הסתם נעלמה בתהום הנשייה ולא תועדה למען הדורות הבאים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לנסות לשכנע אותי בעניין מוזיקלי ע"י ציטוט של מיברג, זה כמו לנסות לשכנע אותי בעניין אבולוציוני ע"י ציטוט של גבי אביטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שמייברג כותב מתוך האסכולה, וגבי אביטל מחוץ לה. לפחות לגבי עיתונות רוק, רון מייברג הוא ממש מתוך המיינסטרים, וגבי אביטל בענייני מדע הוא כת איזוטרית שמחוץ לגדר. אבל אולי כבר רמזתי שאין מה לשכנע כאן, עניין של טעם וריח מוזיקליים לא ייפתר ממילא על ידי שכנוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה?:"לא הייתי אוהד גדול של הגרסה האקוסטית. על פי גגו המתרומם של אולם מהודר, אתם יכולים לדעת בביטחון שאתם לא בעולם הנכון. לחובבי רוק יש נטייה עדרית לפעות ולרוץ יחד, ומי שיכול להפגין עד כמה אנין הוא באהבתו לגרסה האקוסטית, ולא לריפים החשמליים של דוויין אולמן, מחבר ריף הפתיחה הגדול של כל הזמנים, מעיד לפעמים שריח מפוף בדירה של החבר'ה הוא נודרוק, ולא שאריות של נפאס יבש." לגבי השיר עצמו הוא כתב: "השיר LAYLA והאלבום שבו הוא מופיע, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו שכוח חיצוני חזק ובלתי ניתן לריסון משתלט על אולפן והוא גדול ואפקטיבי מסך כל הנוכחים בו; לעתים נקרא הכוח הזה מוזה וזה מה שקרה ב-1970; שיר אינו הופך להמנון של דור שלם אלמלא יש לו את החומר המסוים הזה שנכנס למחזור הדם בהאזנה ראשונה וסוער בו עד להאזנה הבאה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דוויין אולמן, מחבר ריף הפתיחה הגדול של כל הזמנים" - למה הוא מתכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם לריף הפתיחה של ליילה, כפי שכתב כאן: "ללא אקדח צמוד לרקתו יודה אריק קלפטון שאלמלא גיטרת הסלייד המדהימה של דוויין (האחים אולמן) אולמן הדרומי, שגם רקח את ריף הפתיחה האלמותי ל"ליילה" המדמם (קלפטון נתקע ), לא היו דומינוס אלא רק דרעק." | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |