|
||||
|
||||
מכל הגנרלים בפוליטיקה נראה לי שרק גנדי ורפול נשארו עקביים. ומוטה, שלא האמין לסאדאת. כל השאר, פלוס מרבית ראשי השב''כ, נחשפו די מהר כחננות שמאלניות. אני חושב שזה עקבי עם זה שבנצי גופשטיין ונעם פדרמן לא שירתו כלל בצה''ל, וברוך מרזל ויגאל עמיר היו חפ''שים. זה צבא של סמולנים. אני חושב שבין קציני צנחנים תמצא שיעור גבוה יותר של מצביעי מרץ מאשר באוכלוסיה הכללית. |
|
||||
|
||||
זה די פשוט. עד גיל 26 הם מחפשים את האקשן ומנקודה זאת הם מבינים את הכללים, בונים את הקריירה, מפנימים את המשחק. בגיל 40 שהכל דופק כמו שעון - בית. פנסיה וכו' - על חשבון הציבור היצרני כמובן - הם מחפשים את הכבוד האבוד וממשיכים במשחק. הפעם הם מכוונים גבוה - לשחקים - לעליונים, לאנשי המפתח, האקדמיה, הליברליזם וההמשך ידוע בהשוואות לגרמניה הנאצית וגאווה בהקרבת חיילי גולני,בדמיונות, נשים נשואות וסידור עבודה, מכירת מניות, הטעיית בעלי מניות והרשימה ארוכה עד כאב בטן. לא עושה עלי רושם דרגות של קציני צה"ל. מעדיף את החובש המוסלמי במדא על הפרצוף העקום והכעור שלהם. |
|
||||
|
||||
אוי ואבוי. הם שאפתנים! גם אני לא משתגע על גנרלים בפוליטיקה. במיוחד יוצאי סיירות מובחרות, שזה כמעט כולם. המוטו שלהם הוא בינארי- למות או לכבוש את ההר. בפוליטיקה צריך לדעת לשתף פעולה עם היריב. בגלל זה הגנרלים הם לא חברי כנסת פעילים בהצעות חוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |