|
||||
|
||||
בכתבה מצוטט יעקב אופיר: "לילדים רבים שמאובחנים עם הפרעת קשב יש אינטליגנציות נוספות כמו אינטליגנציה נטורליסטית (בתחומי הטבע) או אינטליגנציה גופנית־תנועתית" (בולטת בהעדרה האינטליגנציה הרגשית). למה, לעזאזל, לקרוא לתכונות האלה "אינטליגנציות"? האם יגיע היום שבו מישהו גבוה ייחשב כבעל "אינטליגנציה גובהית", ומישהו בעל אינטליגנציה (רגילה) נמוכה יהיה בעל "אינטליגנציה טיפשותית"? |
|
||||
|
||||
במקום להזדעק, הבה נרחיב את הפעלול לרווחת כולנו: לאוכלוסיות רבות שמאובחנות כעניות יש עושרים נוספים כגון עושר רגשי, עושר תנועתי, עושר אסתטי והנכסף מכל - עושר ב-א'. והפלא ופלא, בקלות אפשר להעלות עשרות אחוזים נוספים מעל קו העוני בהינף אצבע, על ידי שינוי טרמינולוגיה ותו לא! |
|
||||
|
||||
עם כל ההתקוממות שלי נגד ה PC שנוטף משלל ה"אינטליגנציות", אני חייב לציין שאינטליגנציה (זו המקורית) היא אוברייטד. IQ הוא לא יותר מאשר מה שמודדים מבחני IQ. בעלי IQ גבוה לא מגיעים להישגים יוצאי דופן בלי נוכחות חזקה של תכונות אחרות, ובעלי IQ ממוצע עם אותן תכונות נוספות גם מגיעים להישגים דומים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם הרישא, אבל אני לא יכול להכחיש שאולי מדובר ב-wishful thinking. כך או אחרת, זה לא נכון ש-"IQ הוא לא יותר מאשר מה שמודדים מבחני IQ". זו עובדה מבוססת היטב (למיטב ידעתי) שיש סט גדול של יכולות קוגניטיביות עם קורלציה גבוה מאד ביניהן (זיהוי תבניות, יכולת הפשטה והכללה, כושר למידה, הסקה לוגית, פיתרון בעיות וכו'). מי שטוב בחלקן, יהיה בהסתברות גבוהה טוב גם באחרות, ולהפך. לדבר הזה, שמתבטא ביכולות ספציפיות כנ"ל, קוראים "אינטליגנציה כללית" (או ג'י פקטור). זה דבר אמיתי, שלא תלוי בשיטת המדידה. מבחני אייקיו הם אכן שרירותיים, אבל התוצאות שלהם קורלטיביות מאד לאינטליגנציה כללית, אז הם מדד טוב עבורה. אפשר להמציא מבחנים אחרים, אבל הם יתנו (אם יש להם תוקף) תוצאות דומות. עוד למיטב ידעתי, אינטליגנציה כללית היא מנבא מוצלח (כמובן שלא יחיד, ורחוק מלהיות מושלם) להצלחה בכל תחום. |
|
||||
|
||||
לטעמי זה מנבא כנראה הצלחה מקצועית, אבל מנבא גרוע להצלחה בתחום ההורות. |
|
||||
|
||||
>> בעלי IQ גבוה לא מגיעים להישגים יוצאי דופן בלי נוכחות חזקה של תכונות אחרות, ובעלי IQ ממוצע עם אותן תכונות נוספות גם מגיעים להישגים דומים. אני לא מסכים עם הסיפא. אינטליגנציה גבוהה היא תנאי הכרחי (וכמובן לא מספיק) עבור הישגים יוצאי דופן במדעים הכמותיים, בתכנות, בהנדסה, ובטח בעוד תחומים. (וכפי שעומר כתב, מדד ה-IQ הוא לא מדד מושלם לאינטליגנציה וגו'.) |
|
||||
|
||||
אינטליגנציות מרובות [ויקיפדיה] Theory of multiple intelligences [Wikipedia] (אם אני מבין נכון, זה לא סתם ״תכונות״ אלה יותר ״כישורים״ או ״יכולות״, גובה וטפשות אינם כישורים או יכולות. אני לא יודע בטוח בקשר לכל מה שכתוב במאמר הזה, אבל לא נשמע לי בלתי סביר לטעון שיש דבר כזה אינטליגנציה מוזיקלית ששונה מאינטליגנציה מילולית) |
|
||||
|
||||
טרם קראתי את הערך, אבל למה שקראת ''אינטליגנציה מוזיקלית'' אפשר לקרוא סתם ''מוזיקליות'' או ''כישרון מוזיקלי''. |
|
||||
|
||||
''אינטליגנציה מוזיקלית'' זה קופי פייסט מהערך בויקיפדיה. אין לי דעה נחרצת (או בכלל) בעניין. |
|
||||
|
||||
מאה אחוז, תיארתי לעצמי ש"אינטליגנציה מוזיקלית" זה מונח שהופיע בערך. הצצתי עכשיו בערך הנ"ל, ועדיין לא ברור לי למה צריך להדביק את המילה "אינטליגנציה" לכישורים / יכולות האלה. אני מצטט: "אינטליגנציה בין אישית: יכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו ... יכולת זו היא מה שאנו מכנים רגישות לזולת." נו, אז אם אנו מכנים את היכולת הזו "רגישות לזולת", למה צריך כינוי חדש? אליבא דוויקיפדיה, אינטליגנציה נטורליסטית היא "יכולת התמודדות עם איתני הטבע ותופעות הטבע, יכולת לקרוא את הסביבה הטבעית ולהתנהל על פיה. יכולת זו בולטת אצל שבטים החיים בסביבה טבעית." עם איזה איתני טבע בדיוק מתמודדים הילדים בארץ? אני שוב מצטט את יעקב אופיר: "לילדים רבים שמאובחנים עם הפרעת קשב יש אינטליגנציות נוספות כמו אינטליגנציה נטורליסטית...". |
|
||||
|
||||
נראה לי שהתרגום לעברית קצת לוקה בחסר, הערך באנגלית מסביר את זה יותר טוב (לדעתי). |
|
||||
|
||||
אני קצת חוזר בי מהטרוניה שלי. נזכרתי בביטוי הנאה "תבונת כפיים", שהוא בערך תרגום לעברית צחה של "אינטליגנציה שיפוצניקית". ע"פ ויקיפדיה, הכישור הזה הוא אחד המרכיבים של bodily-kinesthetic intelligence, ובתרגום הערך לעברית אני רואה שב"אינטליגנציה גופנית-תנועתית" מופיע הביטוי "תבונת כפיים", אבל פיספסתי אותו בקריאה הקודמת. |
|
||||
|
||||
אני לא ממהר לחזור בי מהטרוניה שלך. אני משער שמי שחשב פעם על הביטוי ''תבונת כפיים'' הבין את ה''תבונה'' כמטאפורה, ואילו היום אנחנו מתבקשים לחשוב ש''אינטליגנציה מוטורית'' היא באמת סוג של אינטליגנציה. |
|
||||
|
||||
מי שחשב על הביטוי הנ"ל הוא לא פחות מדוד המלך, שכידוע חיבר את ספר תהילים, ובו מופיע הפסוק "וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם". אבל אתה צודק, ואני חוזר בי מהחזרה בי. |
|
||||
|
||||
just for the record: דוד המלך לא כתב את תהילים ושלמה המלך לא כתב את משלי, שיר השירים וקוהלת. |
|
||||
|
||||
היית שם וראית אותם לא כותבים? (הניסוח שלך מציג השערה בסבירות גבוהה או בינונית כעובדה נחרצת. זה מאפיין שחוזר על עצמו בתגובותיך) |
|
||||
|
||||
ידוע שדוד המלך כתב „על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו, בזוכרנו את ציון.״ |
|
||||
|
||||
התחלה טובה. עכשיו עבור נא על יתר 149 הפרקים ונמק למה אין בהם ולו מזמור אחד שנשתמר מדוד. |
|
||||
|
||||
לא. הסגנון הספרותי של הספרים מאוחר לתקופתם. מעבר לזה, הם חיו בתקופה שבה ממלכתם לא הייתה יותר מכפר או עיירה קטנה שחלשה על סביבותיה ולא אימפריה רחבת ידיים שנוצרה במוחם של סופרים יהודאים בשלהי תקופת ממלכת יהודה (פרטים אצל ישראל פינקלשטיין) כך שגם הספרות אז לא הייתה מפותחת במיוחד. |
|
||||
|
||||
חלקים מספר משלי דומים מאוד לקובץ משלי חכמה מצרי בשם משלי אמנ-אמ-אפה [ויקיפדיה]. בהתחשב בכך שהמצרים שלטו בארץ עד המאה ה־13 ואולי עד המאה ה־10 לפני הספירה, ושבתקופת אל עמרנה, עבדי־חבה המלך של הממלכה הקטנה שבירושלים העסיק סופר שידע להתכתב עם השלטונות המצריים (גם אם באכדית), זה לא לגמרי מן הנמנע שהתרבות שלהם חלחלה לאזור שלנו. למרות שיותר סביר שהקובץ של משלי חובר מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
הכל נכון אבל תקופת שלמה היא אחרי שהמצרים נסוגו בכנען ולא התערבו בה. הספרות בתקופה הכנענית הייתה יותר דיפלומטית ואולי גם חוקתית ודתית. הפרוזה המפותחת יותר מתחילה רק אחרי תקופת שלמה, במאה ה8 לפנה"ס וממנה נבע גם ספר משלי. |
|
||||
|
||||
לא באמת חשבתי שדוד המלך חיבר את ספר תהילים. |
|
||||
|
||||
נתנחם בזה שהפסוק המדובר נכתב עליו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |