בתשובה לרון בן-יעקב, 02/09/19 20:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי ה CDC בקרב בני 4-17 בארה"ב בשנת 2003 7.8% אובחנו אי פעם כבעלי ADHD. השיעור גדל ל 9.5% בשנת 2007 ול 11.0% בשנת 2011, ויש שונות גדולה בין המדינות. לפי הסקר, ב 2007 היו 7.2% בעלי ההפרעה באותה עת, וב 2011 8.8%. השיעור של המאובחנים בישראל דומה לזה שבמדינות עם השיעור הגבוה ביותר בארה"ב. מעניין לפי מה החליט ה DSM על 5%. אולי לפי הממוצע העולמי? ההפרעה מוגדרת ככרונית, ולכן זה לא מסתדר שהשכיחות תקטן במחצית אצל מבוגרים. פשוט היום לוקחים את הילדים הרבה יותר לאבחון. תער אוקהם שלי אומר ששיעור ההפרעה האמתית הנוירולוגית המולדת, בהנחה שיש כזו, צריך להתאים לשיעור האבחון הנמוך ביותר בעולם. אני מנחש בין 0.5%-2.0%. כל היתר לדעתי זה בעיקר אבחון יתר, ויתכן גם תנאי סביבה שמעיקים על הילד וגורמים להפרעה, שאם תסלק אותם תעלם ההפרעה. עקה נפשית, עקה תזונתית, או שילוב של השתים. החלק שנראה לי הכי לא מקצועי הוא שמרבית ה"אבחון" נעשה על פי שאלון קצר להורים ולמורים. היי, אם היו שואלים את המורים שלי ביסודי את השאלון הזה אין לי ספק שהייתי מאובחן כסובל מהפרעה היפראקטיבית. לא יכולתי לשבת לרגע בלי לזוז, הרעדתי רגל כל הזמן וכו'. בכיתה ג' המורה היתה שולחת אותי באמצע השיעור לרוץ כמה סיבובים בחצר ולחזור. זו לא היתה הפרעה נפשית, פשוט שעמם לי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |