|
||||
|
||||
מאידך, מה הוא יעשה אם הוא ידע ללכת לספרי העזר אבל לא יבין מה כתוב שם? הבן, נדרש מינימום ידע, מינימום חומר בסיס כדי לעשות איזה שהוא מחקר. ישנן הנחות יסוד שכל ספר מתבסס עליהן. אני לא יטוען כי הלימוד חייב להיות עיוור אבל אני גם לא חושב שכל אחד מן התלמידי הוא מדען בפוטנציה שצריך לקבל כבר בבית הספר רק כלים לחשיבה ולמחקר. לא כל אחד מוסגל ולא כולם בשלים נפשית לכך. ילידם הם לא רק שכל לא מפותח הם גם נפש שטרם בשלה ולא תמיד הם מוכנים לביצוע מחקרים. אני בהחלט חושב שצריך לעודד ילדים ללמוד בעצמם ולהתפתח בעצמם אבל יש לכך גבול וצריך להתמקד בהקניית ידע אשר יאפשר ביצוע מחקר בעתיד. יש פה בהמשך תגובה של מישהו שסיפר על תקופה שבה שימש כמורה. אז הוא ניסה להביא לשיעור מפה כדי להסביר. טוב, לי הסבירו עם מפה. אז מה? זה אומר שהבנתי יותר טוב? במידה מסוימת כן אבל זה לא משנה הרבה כי הרבה דברים הבנתי גם בלי מפה. אותו חינוך למחקר ולהבנה שאתה מדבר עליו אינו מחדש הרבה: שימוש בספרי עזר, שימוש במפות, הסברת הרגע לדברים וכו' זה בעצם מה שכבר נעשה כיום ואני לא רואה שזה עוזר במיוחד. מבחינתי שימוש בלימוד כזה הוא עדיין בגדר הקניית ידע יותר מאשר בגדר הבנה מעמיקה. אני למדתי כך ואני לא חושה שהבנתי את הדברים יותר מדי לעומק. אני מזכיר לכם כי כל הדיון על לימוד החל בעניין לימוד שפה ושמה לא תעזורנה כל מיני מפות. פשוט יושבים ולומדים. זה לא קשה במיוחד. חוץ מזה, גם לימוד באקדמיה דורש מידה רבה של זיכרון, אולי כדאי שיתחילו להתרגל כבר עכשיו, שירגילו את המוח. אני בהחלט חושב שזיכרון יוצר מעין הרחבה של הקיבולת והיכולת לזכור ומכין ליום שהזיכרון יבוא בצד ההבנה. |
|
||||
|
||||
אפשר ללמוד מידע רק משינון - ואז אתה יודע הרבה "דברים" שלא קשורים לשום דבר, אתה לא מבין את ההקשרים בניהם, ו*ללמוד פרט חדש יקח לך אותו זמן שלקח ללמוד את הראשון*. וכמובן, שאחרי חודש בלי שימוש, אין סיכוי שתזכור דבר מהדברים הללו. לעומת זאת, אפשר ללמוד ללמוד. לדעת איך לפתוח ספר, ולחפש בו את התשובה לשאלה שמטרידה אותך היום. לדעת איך להבדיל בין עיקר וטפל1. אם אתה יכול לזכור דברים בלי שהבנת אותם - אתה לא יכול להשתמש בהם. אתה פשוט מאגר של ידע - ואתה לא יכול ללמוד. כמו תוכנית מחשב שיודעת לעשות רק מה שכתבו אותה לעשות2, ולא יכולה ללמוד שום תעלול חדש, כי זה מה יש. ---- 1 שזו יכולת חשובה הרבה יותר באקדמיה מאשר זיכרון מנותק מהבנה. 2 זה נשמע כלכך הרבה יותר טוב באנגלית... |
|
||||
|
||||
את, לא אתה :) למה להניח שלא כל ילד יכול להיות מדען? תניח שהוא יכול ותתן לו את הכלים לכך. אם תניח שילד לא יכול לעשות משהו, רוב הסיכויים הם שהוא באמת לא יוכל - כי הוא לא מאמין שהוא יכול. ברור שבסוף לא כולם יהפכו למדענים, אבל ככה מי שירצה יוכל. בדיוק בגלל שהילדים הם נפש שטרם בשלה חבל להניח כל מיני דברים בקשר ליכולות שלהם. אתה אולי הבנת גם בלי מפה, אבל בטח יש ילדים שלא. זה כמו שבכימיה יש אנשים שמסוגלים לדמין את המבנה המרחבי של המולקולה ויש כאלה שצריכים דגמים. לא כדאי פשוט להביא את הדגמים במקום לגרום לתסכול של אלו שלא מצליחים לדמין? אני לא חושבת שצריך לתת לתלמידים רק כלים למחקר, ואני גם לא חושבת שזה מה שיקרה. ברגע שהתלמיד קורא בספר הוא לומד גם איך להשתמש בספר כדי להשיג מידע, אבל הוא גם לומד את מה שכתוב שם. |
|
||||
|
||||
אבל מה נעשה עם כל כך הרבה מדענים? מי ינקה להם את המשרד? |
|
||||
|
||||
מדעני ניקיון, כמובן. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד פופק, הרי זוהי שאלת השאלות. לכן הבעתי ביקורת על הרעיון של פתיחת שערי האוניברסיטאות לרווחה. הדיון הציבורי האמריקאי די מפשל בנקודה הזו, הם מתעקשים על כניסה מוגברת של סטודנטים כפתרון לפערים, ועכשיו הם צריכים להתמודד עם שוק עבודה בו לתואר ראשון אין ערך גבוה כמו שהיה לו בעבר. לפי אותו קו לוגי, הרי שאם מדיניות כזו תימשך לאורך זמן, בסופו של דבר את המשרדים ינקו בעלי התואר הראשון, בעוד שהעבודות הממשיות תהיינה תפוסות על-ידי מחזיקי תארים מתקדמים יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |