|
||||
|
||||
מספר הערות: - כדורגל, פוטבול וראגבי הם משחקי מלחמה. הפיזיות האלימה שלהם היא חלק מהעניין. - נכון שקורבוט וקומנצ'י נחרתו בזכרוני יותר מאשר המתעמלים הבנים1 אבל זה להשוות תפוחים ותפוזים. ענף יחידני ואסתטי מול ענף קבוצתי ואלים (וזה עוד בלי שדיברתי על הסימבוליקה של הכדור ברשת). - מסכים שהחיבור הרגשי לקבוצה הוא מעורר העניין וההתלהבות הראשי. הואיל והבנות שאמרת מלהיבות קהלי ענק אולי אפשר באמת להסתדר גם בלי המכות. - מן הסתם גם סוג קהל האוהדים יהיה שונה כי כפועל יוצא גם הוא יצטרך להסתדר בלי המכות. ________ 1 נובמת- צוקהארה! |
|
||||
|
||||
- ההשוואה לא הייתה בין ביילס לבקאהם או בין התעמלות לכדורגל, אלא בין הגרסה הנשית לגרסה הגברית של התעמלות מכשירים - כמו שכדורגל נשים וכדורגל גברים הם אותו משחק אבל עם דגשים שונים. זה לא הופך אותו לפחות כדורגל. רוצה לומר - לא השוואה בין תפוחים לתפוזים אלא בין פינק ליידי ליונתן. - ''אולי'' - ''יצטרך להסתדר בלי המכות'' זו דרך אחת להגדיר את זה. ''תיחסך ממנו ההתמודדות עם המכות'' יכולה להיות מדויקת לא פחות, לפחות עבור קהלים מסוימים שעד היום הדירו את רגליהם ממגרשי הכדורגל (וכפועל יוצא - את כספם מחשבונות הבנק של בעלי הקבוצות). ולא, הכוונה בהחלט לא רק לנשים (לא שהכסף שלנו מריח אחרת). |
|
||||
|
||||
>> כמו שכדורגל נשים וכדורגל גברים הם אותו משחק אבל עם דגשים שונים. מחזיר להערה הראשונה שלי, שהמהות של כדורגל היא משחק מלחמה ולכן משהו נפסד ממנו כאשר יורדת רמת הפיזיות. האמת- גם שחמט הוא משחק מלחמה, שאינו פיזי בכלל. לפיכך כנראה מדובר על קהלי אוהדים שונים. כדורגל פחות פיזי כנראה יפנה לקהל אוהדים שונה. אולי אפילו זה לא בדיוק אותו משחק. בהקצנה- תוציאי מ MMA חלק מאפשרויות המגע וקיבלת האבקות אולימפית. __________ אני לא מכיר מספיק כדורגל נשים להעיד על רמת הפיזיות שלו. אם החוקים אותם חוקים ורק היישום שלהם על ידי השחקניות שונה, אז זה אותו משחק, ולדעתי בסופו של דבר כאשר רמת התחרותיות בו תגבר גם היישום של החוקים יהיה דומה לזה של כדורגל גברים. |
|
||||
|
||||
״כדורגל, פוטבול וראגבי הם משחקי מלחמה. הפיזיות האלימה שלהם היא חלק מהעניין.״ אני בכלל לא בטוח שאתה צודק. אם בצד אחד יש לך משחקים אלימים כמו הוקי קרח, ופוטבול, באמצע יש לך לא כל כך אלימים כמו ראגבי וכדורסל, ובצד השני יש לך משחקים לא אלימים כמו בייסבוק וקריקט, אז כדורגל (לפחות הכדורגל המקצועי) הרבה יותר קרוב לבייסבול מאשר לכדורסל ומאד רחוק מפוטבול. כמה שחקני כדורגל מקצועי נפצעו כתוצאה מאלימות במגרשים בשנה האחרונה? |
|
||||
|
||||
ראגבי נראה לי המשחק הכי פיזי ברשימה, היינו משחק שנשים פשוט יירמסו בו. פוטבול שני קרוב. אבל בכדורגל נפצעים הכי קשה. אולי גם הכי הרבה. נראה שמבחינת האלימות הבנויה בו הוא שני רק להוקי קרח. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין פיזי לאלים. הטור דה פראנס נראה לי מאד פיזי אבל בכלל לא אלים. נראה לי שהפציעות הכי קשות הן בפוטבול. אני לא חושב שהפציעות בכדורגל הן קשות יחסית למקצועות ספורט אחרים, ומעט מאד מהן הן תוצאה של אלימות. "נראה שמבחינת האלימות הבנויה בו הוא שני רק להוקי קרח" אני בכלל לא מסכים, גם פוטבול וגם כדורסל אלימים בהרבה. למעשה, שחקן כדורגל שיתפס כשהוא עושה תוך כדי משחק את מה ששחקני כדורסל ושחקני פוטבול עושים בכל משחק בלי שתשרק נגדם עבירה יקבל כרטיס אדום (ז"א, לא רק שהוא יורחק מהמשחק, אלא שהקבוצה שלו תמשיך את המשחק בנחיתות מספרית) ומן הסתם יורחק לכמה משחקים ויקבל קנס מהמועדון שלו. |
|
||||
|
||||
יכולות להיות כמה סיבות לפציעות הרבות: א. רגלים יותר חזקות ופחות מדויקות מידיים. בעיטה שהחטיאה את הכיוון (בכוונה או שלא), יותר מזיקה מהנפת יד מגבילה. ב. צורת התיקול בכדורגל היא מסוכנת מאד. אחד המהלכים המקובלים הוא החלקה עם הרגליים קדימה אל רגלי היריב, ותוצאה נפוצה היא מכה איומה וצידית בברך. מובטחני ששיטוט יוטיובי יעלה לך הדגמות חיות, אם כי קשות לצפייה. קל לשער את התוצאות של פציעה כזו וכמה ארוכות טווח הן עשויות להיות. ג. התמרוץ לתיקול לא חוקי - בכדורגל התקפה אחת טובה יכולה שקבוע את תוצאת המשחק, אז כדאי יותר לסכל אותה גם במחיר גבוה. בכדורסל, התקפה בודדת חשיבותה מעוטה יותר - והרי במשחק ממוצע יש כחמישים כאלה. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק העניין. יכלו לאסור את הגליצ'ים בחוקי המשחק ואז המשחק היה הופך לפחות אלים ופחות כדורגל. יותר קט-רגל. |
|
||||
|
||||
אני נוטה לא להסכים. כל הדברים היפים שאנחנו רואים בתצוגות כדורגל כמו במונדיאל, לא היו מופלאים פחות אם היו מפסיקים לשבור אחד לשני את הרגלים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה כן חלק מהעניין. קרויף, מראדונה, רונלדיניו ומסי היו צריכים לחולל את הקסמים שלהם בזמן שחוליית ההגנה של הקבוצה היריבה מנסה (לקחת להם את הכדור) לשבור להם את הרגליים. לדעתי זה מה שנותן את הטעם המיוחד של הכדורגל. |
|
||||
|
||||
טוב, תעלול רטורי יפה, אבל רק תעלול - כל הענין הוא שניתן לנסות לקחת ממישהו את הכדור בלי לשבור לו את הרגליים. הנחת היסוד המובלעת שלך ששני הדברים זהים היא הבעיה. |
|
||||
|
||||
אם ראית את הקטעים המקושרים אני לא מבין איך אתה לא רואה שאם המגינים מתאמצים לקחת את הכדור בהכרח נוצר מגע פיזי, לעתים אלים. בעיקר אחרי 70-80 דקות של משחק, כשהעייפות מערפלת את שיקול הדעת והאיברים מתקשים לציית במדויק לפקודות. זה חלק בלתי נפרד ממהות המשחק. קח ממנו את הפיזיות וזה כבר לא כדורגל תחרותי- זה לכל היותר משחק ידידות. |
|
||||
|
||||
ברור שיש כאן שטח אפור. והרי לא לחינם קיימים הכרטיסים האדומים והצהובים - לסמן מתי מישהו עבר את הגבול. |
|
||||
|
||||
ואם תוציא כרטיס אדום על כל גליץ' שפוגע גם ברגליים של השחקן, המשחק יהפוך למשחק של בלרינות. אגב- בדקתי, וגליצ'ים אכן אסורים בקט רגל1. זה אכן משחק שונה. ___________ 1 למעט כאשר הכדור לא אצל הקבוצה היריבה (גליץ' להציל כדור מיציאה לחוץ, לדוגמה, מותר). |
|
||||
|
||||
זה דווקא מעניין בהקשר הדיון. נניח שגם שחקני הקטרגל היו מאוגדים בהתאחדות הכדורגל, האם היו זכאים לשכר שווה לזה של שחקני הכדורגל? |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את השאלה. יש שכר קבוע לשחקני כדורגל? אם מדובר על נבחרת אולימפית- אף אחד לא מקבל שכר. אם על קבוצות מקצועניות- השכר הוא אישי. |
|
||||
|
||||
על הנבחרת, כמובן. להבנתי, זה העניין בכתבה נשואת הדיון. |
|
||||
|
||||
או, כדברי המשורר: לקטוע את הכדרור או את הקריירה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |